הפוסטים האחרונים בבלוג שלנו עסקו באחורי הקלעים ובהמלצות (סטייל "איך לא להתייאש כשהדמו נדחה", "איך לא להידפק כאמן עצמאי" והפוסט הגנוז "איך לא להתייאש כשאמן עצמאי דופק אותך ואתה נדחה מהדמו שלו"), או במבצע המהפכני, חובק העולם והמגניב-אלוהים-אני-עוד-רגע-תולש-לעצמי-את-השיערות שלנו: Hiss Hiss bang bang.
אז הגיע הזמן לפוסט עדכונים פשוט, כמו בימים הטובים! בינתיים נגיד גם "ברוכים הבאים" ו"זהירות על הבהונות" לקוראים החדשים שהצטרפו אלינו. ברוכים הבאים! זהירות על הבהונות!
על מה אנחנו עובדים בהיס רקורדס בזמן האחרון?
זו השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו, את בני משפחתנו ואת חברינו בשבועות האחרונים. אם נדמה לכם שמבצע התמונות הכייפי הוא הדבר הכי מלהיב שקורה אצלנו כרגע, אז נכונה לכם הפתעה – אתם צודקים! לא, האמת היא שזה לא נכון, אתם טועים מאוד. אנחנו שוקדים במלוא המרץ על כמה וכמה דברים במקביל. אף אחד מהם עדיין לא הגיע לכלל השלמה, אבל כלייבל שחרט על דגלו את הפתגם הידוע מימי המקרא, "חצי עבודה מראים לחמור ולקוראים של הבלוג", החלטנו לספר לכם עליהם כבר עכשיו. נעשה את זה בצורה החביבה עליי: שאלות ותשובות.
מה עם האלבום הבא?
הו, שאלה מצוינת, וזו באמת השאלה שאנחנו נשאלים הכי הרבה בזמן האחרון. ולמרבה השמחה, אנחנו יכולים לענות ב"הוא עוד מעט מגיע!", תשובה שמספקת גם אותנו וגם את השואל, אף על פי שהוא נותר מתוסכל כשהוא שואל את השאלה הבאה:
מה יהיה האלבום הבא?
אה, את זה אנחנו עדיין לא יכולים לגלות.
מה? אבל למה? אפילו לא לי? אני חבר שלכם!
נכון, והאמת היא שאנחנו מתים לגלות כבר לכולם, אבל החוזה עדיין לא נחתם. האמן המסתורי (המכונה בינתיים "קורנליוס") ואנחנו לא הספקנו עדיין להתיישב על החוזה ולסגור את כל הקצוות, ואף על פי שיש כבר הסכמה עקרונית חזקה מאוד על כך שהאלבום שלו יצא אצלנו, ואף על פי שכבר התחלנו לעבוד על זה, אנחנו מעדיפים לא להכריז בקול רם. זו פשוט זהירות, כי תמיד יש סיכוי קלוש ונדיר שבזמן הישיבה על ההסכם עם האמן, פתאום תתגלע איזו מחלוקת שלא נצליח לגשר עליה, והעניין יתפוצץ. אנחנו כמובן לא צופים שזה יקרה, גם כי התנאים שאנחנו מציעים לאמן הם מצוינים וגם כי הוא בחור טוב, אבל שוב – אי אפשר לדעת.
אבל יש לנו פוסט מוכן וכתוב, עם כותרת בפונט גדול ותמונה, שמחכה כבר שלושה שבועות. ברגע שהדיו יתייבש על החוזה – נרוץ לבלוג לפרסם אותו, מבטיחים!
אמרתם שהתחלתם כבר לעבוד על האלבום החדש, מה זה אומר?
זה אומר שהתחלנו לעשות טלפונים ולתכנן תכנונים. העטיפה של האלבום הזה תהיה מגניבה במיוחד, ואף אחד מאתנו לא התעסק עם סוג עטיפה כזה בעבר, אז אנחנו לומדים את הנושא, ממששים סוגי ניירות שונים, מגרדים את הראש מול מונחים חדשים כמו "כרומו מט" ו-"CD foam dots" (אחד הדברים הכי מגניבים בעולם הדיסקים), ומבקשים הצעות מחיר משלל בתי דפוס. נשבענו בפתיחת הלייבל שלא נוציא שום דיסק בעטיפת פלסטיק, כי שנינו שונאים עטיפות כאלה ואנחנו רוצים שהדיסקים ירגישו אישיים ביד. את הדיסק של שני קדר הדפסנו בעטיפת קרטון נפתחת וזה היה נורא כיף (אף על פי שרבים מכם קיטרו – ובצדק – על היעדרה של חוברת מילים. בדיסק הקרוב תהיה חוברת). הדפסנו את העטיפה בדפוס מאי, שמתמחה באריזות לדיסקים, אבל הפעם קיבלנו הצעת מחיר מהירה ומפתה מאוד מבית דפוס אחר, ויכול להיות שנערוק.
חוצמזה, CDI, מפעל הדיסקים בכרמיאל, גם הוא הציע לנו הצעת מחיר טובה משציפינו, ויכול אפילו להיווצר מצב שנוכל להדפיס את הדיסק הזה, עם חוברת ושיכלולים והכל, בפחות כסף משהדפסנו את Bloodlines. זה כמובן ישמח לנו את הכיס, וגם ישאיר לנו אולי כסף לדברים חשובים אחרים סביב הדיסק, כמו הוצאות פרסום גדולות יותר, או דברים כאלה. אבל עוד נראה.
איך אתם באמת מתכננים את כל העבודה סביב הדיסק החדש?
הפוך. כלומר, בצורה הנכונה: אנחנו קובעים תאריך יציאה ראשוני, ואז מנסים להנדס לאחור. נניח שאנחנו רוצים להוציא את הדיסק ב-1 במאי (סתם זרקתי, זה לא מבוסס על כלום מלבד הסוציאליזם שזורם בדמי), פירוש הדבר ששבועיים קודם הדיסקים כבר צריכים להיות מוכנים כדי להישלח לתחנות רדיו, עיתונים ומכירה מוקדמת באתר שלנו. זה אומר… 24 באפריל, יום העצמאות (וגם יום הולדתו של אבא שלי!). שבוע לפני כן, ב-17 באפריל, הדיסק צריך כבר לעלות לאתר שלנו להאזנה עם כל הפרטים. שבוע *קודם* לכן, ב-10 באפריל, אנחנו צריכים כבר לשלוח את כל העיצוב והגרפיקה והמאסטר למפעלי הדיסקים והדפוס, כדי שיהיו מוכנים בזמן ל-24 באפריל. מבינים? זה בערך הרעיון. לתכנן מנקודת היציאה לחנויות אחורה, אחורה, אחורה, אחורה עד שאנחנו מבינים שהיינו צריכים להתחיל לעבוד על זה כבר לפני שבועיים, ואז אנחנו נלחצים ומתחילים להרים טלפונים לכל העולם.
סתם, נראה לי שנהיה בסדר הפעם. כל עוד העיצוב והמאסטר יהיו מוכנים בזמן, אני חושב שנהיה בסדר.
רגע, ומה עם הדיסק של שני קדר? הפסקתם לעבוד סביבו?
ממש לא. בינתיים המכירות הולכות לא רע, ואנחנו מתלבטים לגבי ניסיון פריצה לחו"ל. כלומר, אנחנו בהחלט רוצים לנסות, אנחנו פשוט מתלבטים איך. כרגע הדיון הגדול הוא אם אנחנו רוצים לנסות הפצה פיזית בחו"ל (כלומר ממש להפיץ עותקים מהדיסק בחנויות, הימור מסוכן בשבילנו כי כמות העותקים שלנו לא אינסופית), או אם אנחנו רוצים לנסות קודם בזירת האינטרנט הבטוחה-יחסית (כי כמה עותקים כבר צריך להוציא על זה?) ולמכור בחנויות רשת, כמו Amp Camp או Insound וכדומה. לחנויות כאלה אפשר לשלוח מעט עותקים בהתחלה, והן יכולות למכור לכל העולם. זה משתלם לנו יותר, למרות שבני טוען שהמון אנשים עדיין הולכים לחנויות והנוכחות הפיזית של העותקים בחנויות היא הכרחית. אני טוען כנגדו שאם ננסה ולא ילך לנו, "לך תאסוף עכשיו 300 עותקים מחנויות ברחבי בריטניה".
לא קל. הרבה גירודים בראש, אני אומר לכם.
אה, ונתקלנו בזה, שזה מצחיק.
ועכשיו ברצינות, מספיק עם המשחקים, מי האמן הבא שמוציא אצלכם דיסק, לכל הרוחות?!
אנחנו מוכנים לתת לכם רמז בדמות תמונה:
רוצים לנחש? לכו על זה. אנחנו, מצדנו, לא נאשר או נכחיש. ספקולציות פרועות יתקבלו בברכה! 
עשו מנוי כדי להתעדכן תדיר בנעשה אצלנו: ב-RSS שלנו, או בעדכונים במייל!
) [גיא מבקש לתקן: הוא 
תגובות אחרונות