לא יודעים מה איתכם, לנו יש דיסקים של נדב אזולאי ביד
27 פבר'
וככה הם נראים. מיד אחרי התמונות המרגשות – טקסט שכולל את החדשות הרעות (וגם אותו תקראו, יש לכם ברירה?)
נחשו מי עיצבה בכישרון-על את העטיפה אבל עדיין לא קיבלה את הכסף שלה? נכון, שני קדר!
ואת תמונת החזית צילם דני מכליס, אם אינני טועה בשם שלו. שם טוב, מכליס.
אז מה הבעיה, אתם שואלים?
אז זהו, האמת היא שמה שאנחנו לא מראים לכם בתמונות, מרוב בושה, הוא שיש חתיכת פאשלה ענקית בהדפסה הזאת. כלומר, כן, באלף העותקים שכבר הודפסו ושילמנו עליהם וקיבלנו הביתה בארגזים ממש ממש כבדים.
העימוד של החוברת לא נכון.
מן הסתם, בחוברת שמתקפלת לשניים ומחוברת בסיכות (כמו רוב החוברות בעולם), לא מדפיסים את הדפים ברצף ההגיוני שלהם, כי אז הכל עשוי לצאת מבולגן והלקוח יהיה ממש כועס וירצה להרוג מישהו. משנים את הסדר הטבעי בצורה הגיונית ומחושבת, כך שאחרי שכל הכפולות יודפסו ויהודקו בסיכות, דפדוף בחוברת יניב את הסדר הרצוי של הדפים. זה לא מה שקרה כאן, הכל יצא מבולגן והלקוח (אנחנו) ממש כועס ורוצה להרוג מישהו.
אז מה עושים, לכל הרוחות?
זהו, שאנחנו עדיין לא יודעים. אם זה לא מחורבן לגלות את זה אחרי ההדפסה, זה עוד יותר מחורבן לגלות את זה ביום חמישי אחרי הצהריים, כשאי אפשר כבר לתפוס אף אחד בבית הדפוס וצריך לחכות עד יום ראשון.
חרא.
אז אנחנו מקווים לטוב. האשמה היא בחלקה הקטן שלנו. קיבלנו דוגמה ממוחשבת לאישור, עם מספרי עמודים מאוד מבלבלים. נדב, בנימין ואני אישרנו כי הנחנו שזה פשוט חלק מהעולם המוטרף של בתי הדפוס בו אנחנו לא בקיאים. לעומת זאת, גם שני קדר – בעלת ניסיון רב עם בתי דפוס מתוקף היותה מעצבת – ראתה ואישרה. כך שאני די בטוח שלא כל הבעיה היא אצלנו.
כאמור, אנחנו מקווים לטוב. במקרה הכי גרוע, לכל אחד מהמאזינים יהיה משחק קטן (והאמת היא שיש לי לא מעט דיסקים מכובדים ומצליחים מחו"ל שהמילים לא מודפסות בהם בסדר השירים הנכון, ואני חושב שזה אפילו לא נובע מטעות).
תגובות אחרונות