Hiss Records

א. בני חזר!!! כן כן, אחרי שבועיים שלמים של געגועים וכאבי לב, הגברבר שלנו חזר מטיול בברלין שמח וטוב לב, ונראה שהוא אפילו שמח לחזור לארץ הקויידש.

ב. סוף כל פאקינג סוף הצלחתי לתפוס את המפיץ. איכשהו, ביומיים האחרונים לפני שבני חזר, סוף סוף הצלחתי לעשות דברים שקשורים ללייבל. תפסתי את המפיץ והוא שלח מה שהוא צריך לשלוח, אפילו עורכת הדין חזרה אליי, מה שאומר שיהיה לנו חוזה חוקי (ומאוד מאוד מינימלי והוגן) עם איזמרלדה ושאר האמנים העתידיים.

ג. עיצוב העטיפה לאיזמרלדה גמור, ועכשיו בעצם נותר, אחרי שבני ואני נסדר בינינו כמה עניינים כספיים, להדפיס אותו!

ד. במקביל – ליצור קשרים עם כמה שיותר חנויות כדי שנוכל להפיץ אליהן ישירות. כמה שפחות נעביר דרך המפיץ, ככה ינגסו לנו פחות בעוגה, ויותר הכנסות יגיעו לאמן ואלינו.

ה. קצת נתקענו עם בניית האתר. זה מתסכל כי התכנון היה שהאתר יהיה גמור עד סוף אוקטובר, פחות או יותר במקביל להוצאת האלבום, ונוכל למכור גם דרכו. בינתיים נראה שהאלבום יצא הרבה לפני שהאתר יהיה גמור. אנחנו לא נחכה עוד עם האלבום רק בגלל האתר, אבל זה עדיין קצת מעצבן. בינתיים אנחנו מחפשים מישהו או מישהם שיעזרו לנו בבניית ועיצוב האתר שלנו. יש מתנדבים?

ו. שיט, אני אמור לעבור על רשימת הפרומושן עכשיו, ובמקום זה אני כותב פוסט בבלוג. ביי בינתיים, וגמר חתימה טובה!

תמיד הימים שלי נגמרים בבהייה מול החלון.
הלילה הזה בהיר במיוחד, ניתן לראות את הכוכבים מבהיקים מעל שכבות העצים והבית שמולי כולו מסוגר וחשוך.
אני אוהב את הרוח של סוף הקיץ.

היום סגרתי עם בית המוסיקה על הדיסקים שלי.
"Hidden Paths" – דיסק שהוצאתי לאור ב-2005, עבר כעת רשמית ללייבל שלנו וכך גם אני מניח, יהיה עם כל הדיסקים הקודמים שלי. (אני בטוח שיש 2 אנשים בדיוק שהמידע הזה מעניין אותם )

ובאופן היסטורי : היום קיבלנו ברקודים !
כן כן. ברקודים.
אותם פסים בשחור-לבן שנמצאים לרוב בצד האחורי של הדיסק.
טוב, זה לא נשמע כל כך מרגש כמו שחשבתי..
אבל זה אומר בפשטות שהדיסקים שלנו יוכלו להחליק ללא חשש אל תוך רשתות המוסיקה הגדולות, מה שלדעתי הופך את הפרט הקטן הזה לחשוב.

ואגב דיסקים של הלייבל, אני מקווה בזמן הקרוב לכתוב כאן ולהרחיב על תהליכי ההפקה של דיסק הבכורה שלנו, הדיסק של איזמרלדה (שם בדוי?). אני בטוח שאחרי כל מה שהדיסק הזה עבר – איזמרלדה, אני וגיא נשמח כבר להחזיק אותו ביד.
עבורנו זה יהיה ניצחון קטן, כמו להחזיק את הזאטוט שלך אחרי לידה לא פשוטה.
לידתו של דיסק.
לידתו הרשמית של הלייבל.

טוב, אני חוזר לחלון שלי, לשמיים של לילה.
The Flamingos – I Only Have Eyes For You מתנגן לי בלופ, אני לא מצליח להוציא אותו מהראש.

ליל מנוחה.

ימים טובים, אני חושב. דברים תקועים וזזים בו זמנית, זה משונה איך שהדברים האלה קורים.

דיברתי היום עם זמר עצמאי די ידוע, שגמר להקליט את האלבום החדש שלו ועכשיו מחפש איפה להוציא אותו. זה עלה במקרה במייל, וזרקתי לו מילה על הלייבל החדש והוא התקשר לדבר קצת. מהר מאוד השיחה עברה מ"איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד" ל"איך אתם יכולים שלא לחרבן את הלייבל הזה". היה מפכח, אבל גם מעניין, וגרם לי לחשוב על כל מיני דברים קטנים שלא חשבנו עליהם קודם.
בסוף קבענו שנדבר אחרי איזמרלדה. הוא מתכנן על הפצה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו מדברים עליה כרגע, אבל כשנראה איפה הוא עומד ואיפה אנחנו עומדים, נדבר שוב. פתאום אני מבין שזה בדיוק מה שסוכם עם עוד זמר עצמאי די ידוע אחר, שדיברתי איתו לפני חודש.

בינתיים הלוגו נראה כאילו הוא עומד להיות גמור. סוף סוף הצלחתי להסביר את עצמי לשני קדר, ולהגיד לה מה אני אוהב בסקיצה ששלחה ומה לא.

ובמקביל – ענייני כספים וחלוקתם, הפצה, הדפסות ומחירים… הכל הולך ומתקדם לאט לאט. בני עושה הרבה דברים, אני עובד כמו חמור על העבודה שלי ומשתדל למצוא זמן בשבועיים המטורפים האלה גם ללייבל, ועוד מעט בני נוסע…

האקשן לא פוסק!

אוקיי, אז יצרנו קשר עם שתי חברות הפצה.
האחת גדולה יותר, מאורגנת ולוקחת פחות אחוזים יחסית מנתח כל דיסק.
השנייה – קטנה, אישית, אך עם זאת – קצת מרגישה לי מבולגנת יותר (אני עדיין מחכה מיום חמישי בלילה למייל עם חוזה ההפצה שלהן).
הבעיה טמונה בכך שהחברה הגדולה לא מוכנה לעבוד איתנו בקביעות, כל דיסק שיראה אור יבחן ויישקל היטב על ידם לפני כל החלטה.
החברה הקטנה לעומת זאת, מוכנה להפיץ הכל.

אני מקווה שבסופו של דבר אני וגיא נצליח לעקוף ולצמצם את מספר הידיים בהן דיסק צריך לעבור עד שהוא מגיע למכירה בחנויות. חשוב שנוכל ליצור את התשתית הנכונה, שלא נפסיד כסף ושמחיר הדיסק יהיה שפוי (מחירים של 80-70-60 ש"ח לדיסק בודד הם מחירים מטורפים לדעתי).
מפתה אותי לפעמים הרעיון לשכור רכב גדול, להעמיד אותו בפינת רחוב הומה ולמכור ממנו דיסקים – לעבור כך עיר עיר עד גמר המלאי.
זו שיטה די מקובלת ללייבלים עצמאיים ואומנים קטנים באירופה וארה"ב.

מישהו מוכן להצטרף למסע ?

איך הימים האלה חולפים מהר.
הספקתי למקסס שני שירים (אחד של קוביאשי פורצלן ואחד של אומנית פולארוייד05), אין ספור טלפונים, מיילים והנה שלוש בלילה נחת כמו כלום. אני מניח שיש לי נטייה קמיקאזית להניח על עצמי יותר מידי פרוייקטים.
משהו התקדם היום, חדשות טובות.
כמו שגיאחה כתב יפה כאן , אנחנו קצת במירוץ נגד השעון.
כבר הרבה זמן תכננתי את הנסיעה הזו לגרמניה, לתפוס את המרחק ולתת לרגליים שלי לפסוע על מדרכות אירופאיות כשאור שונה, חיוור יותר, פחות קשה מאיר את העולם שסביבי.
אני יודע שאם לא אקח את ההפסקה הזו כעת, היא תתמסמס לי בין האצבעות ואני זקוק לה כמו אוויר לנשימה.
מהצד השני, לנסוע עכשיו כשיש כל כך הרבה מה לעשות, נראה קצת מטופש.
אני מקווה שבימים הקרובים נצליח לארגן פחות או יותר את הדברים החשובים, כך שגיאחה לא יוותר לבד מול המעמסה,
ההחלטות המהותיות צריכות להתקבל עכשיו – ואם זה כולל לרבוץ עוד כמה שעות בגינת הבית של אדון חג'ג', להרביץ כמה כוסות קפה, שלא להזכיר גם את העוגות שהבחור מנפק (אוליי בסוף נקים מאפייה עם הופעות ? הא גיא?) – זה בכלל לא נשמע רע.

הלילה הולך ומתקצר לי.
אוקיי – למיטה, שינה קצרה של חמש שעות ואז טלפונים וסידורים.

לילה טוב.