Hiss Records

(לפני הכל: שימו לב שהוספנו בצד אופציה (קצת פרימיטיבית עדיין) להירשם לרשימת הדיוור שלנו. כך תקבלו עדכון על כל פוסט חדש בבלוג שלנו.)

צריך ללכת לישון הלילה יחסית מוקדם. מחר אנחנו הולכים לעשות משהו שלא עשינו אף פעם – מחר בשישי בצהריים ניפגש כולנו בבית של בנימין. כולנו זה שני קדר, בנימין עצמו, חברתי הטובה עידית נרקיס מ"קול הקמפוס", חברי הטוב ג'יימס, זוגתי ואנוכי. מה נעשה שם? סביר להניח שהחיבוקים וארוחת הצהריים יזרמו כמים, אבל אחרי שנשבע אוכל וגילויי חיבה, נשב כולנו על רצפת הסלון, נעטה כפפות מיוחדות כדי לא להשאיר טביעות אצבעות, ונתחיל להכניס דיסקים לתוך עטיפות.

הסיבה שאנחנו עושים את זה ככה, מלבד העובדה שיהיה כיף נורא לעשות את זה יחד ושהכפפות יהיו מושא לבדיחות בלתי פוסקות על בדיקות גופניות, היא שהעטיפה היפהפיה של Bloodlines, האלבום של שני, היא לא עטיפת פלסטיק. אנחנו לא אוהבים פלסטיק, הוא לא מרגיש לנו אישי, והוא נשבר כל כך בקלות. עם עטיפת פלסטיק, מפעל הדיסקים יכול להכניס אוטומטית את הדיסקים ל-"Jewel case" ולסגור עניין. אנחנו מתעקשים שלא להשתמש בעטיפות פלסטיק קרות ומנוכרות, אבל זה דורש עבודה. החלטנו לעשות אותה יחד ולהשתדל ליהנות ממנה ככל האפשר, מודל עבודה שמנחה את בנימין ואותי כמעט בכל אספקט של הלייבל הזה.

ההתרגשות גדולה! זה בעצם השלב האחרון (לא כולל החזרה זריזה של העטיפות והדיסקים למפעל כדי לצפות אותם בעטיפת ניילון דקה) לפני היציאה לעולם הגדול. ביום ראשון יישלחו כבר עותקי פרומו ראשונים לעיתונאים, תחנות רדיו ואתרי אינטרנט, ובשבוע שאחר כך כבר נתחיל להפיץ אותו לחנויות.

האלבום, אגב, עדיין נמכר באתר שלנו במחיר מוזל, ואם תמהרו להזמין בהזמנה המוקדמת, תקבלו עותק מיוחד עם בונוס סודי וכייפי (מלבד המדבקה החתיכית של הלייבל, שכנראה תצורף לכל עותק).

בינתיים, עוד לפני שהאלבום יצא, אנחנו זוכים להתייחסויות קטנות ברשת וזה כיף נורא: דויד פרץ כתב עלינו, וגם ברכה גולשת, שגיא נאור, וביום רביעי בערב הושמעו כמה שירים מהאלבום ב"השמעת בכורה עולמית!" בתכנית המצוינת "בחזרה לעתיד" ב-88FM. ספרו לנו אם שמעתם ברדיו או קראתם על האלבום, נשמח לתעד ולתייק בצד.

בינתיים, הולכים לישון. מחר יום חשוב.

"הצלחות הן רק תחושות בטן שמיושמות בפועל"
(וינסטון צ'רצ'יל)

[הבלוג מתקדם סוף סוף לווב 3.0 - פוסט עם תמונות מצורפות! תצלומים: אביטל וגיא]

בני ואני אוהבים מדבקות. מהרגע הראשון היה לנו ברור שאנחנו רוצים מדבקות עם הלוגו של הלייבל, וכשהלוגו נוצר ונדלקנו עליו, חשקנו אפילו יותר במדבקות שישאו אותו בגאון, יצורפו לדיסקים שנמכור דרך האתר (כדאי לכם לקנות דרך האתר! עוד מעט!), ובאופן כללי יודבקו על כל דבר שרק נוכל להדביק עליו מדבקות.

הבעיה היא שאנחנו לא יודעים כלום על הדפסת מדבקות. אנחנו לא מכירים סוגי הדפסה, סוגי נייר למדבקות, מחירים – שום דבר. מה ההבדל בין מדבקת PVC בהדפסת פרוצס למדבקת נייר דיגיטלי למדבקת ויניל בחמישה צבעים כולל מטאלי?
טבועים בים של מושגים חדשים בלי מצוף-הצלה בצורת ניסיון, היינו קצת אבודים.

ובכל זאת, ניסינו. כי אנחנו מאמינים בללמוד מהניסיון, ובכך שאם לא ננסה – בטוח לא נבין אף פעם. התחלתי להרים טלפונים לבתי דפוס ולברר מחירים, חיפשנו בית דפוס קרוב, בגליל, כדי שיהיה לנו קל להתנהל מולו. כל בתי הדפוס איתם דיברתי נתנו לי מחירים גבוהים, איכויות נמוכות, או שפשוט לא חזרו אליי עם הצעת מחיר. שאר בתי הדפוס – רחוקים לנו. מה עושים?

ביום רביעי נסעתי למרכז. זוגתי הנפלאה אביטל ואני התהלכנו ברחובות רעננה ועשינו חיים. בדיוק סיימנו ארוחת בוקר של קרואסונים וקפה, והעברנו את הצהריים בטיול עצל ברחוב הראשי. אחרי שהתאוששנו מהתקפת הצחוק שתקפה אותנו למראה שני השלטים האלה, חלפנו על פני סמטה, שהייתה אפלולית גם באמצע הצהריים. "אוווו, סמטה אפלולית!", גררתי את אביטל פנימה, ושם הופתעתי לגלות שלט קטן של בית דפוס. המשכנו בעקבות השלט, וגילינו חצר אחורית, וחלונות מותרסים ואפלים של בית דפוס. "שיט, סגור", חשבנו, "חול המועד הארור הזה". החלטנו להתקרב בכל זאת. בית הדפוס היה פתוח, ובחור מקסים בשם ניר קיבל את פנינו בחיוך.

שלפתי מהתיק דוגמאות למדבקות שאני אוהב, ודיסק עם קבצי העיצוב למדבקה (בעיצוב שני קדר, כמובן), ואחרי שהגיע בעל המקום הנחמד, אייל, התיישבנו לדבר תכל'ס. עדה הנחמדה והמצוננת עברה על הקבצים במחשב, הדפיסו עבורנו הדפסות ניסיון, התלבטנו ארוכות אודות ההבדלים בין גירסת הפריהנד (של שני) לגירסת הפוטושופ (של בני ושלי), ואחרי ששאלנו את כולם, אביטל הכריעה – הפריהנד נראה טוב יותר.
אחרי שבועיים של רדיפות, טלפונים, נסיעות ובלגנים, תוך חצי שעה סגרנו על המקום דיל נהדר וזול לכמה אלפי מדבקות, שיהיו מוכנות כבר ביום ראשון.

והכל בגלל שראיתי סמטה ברעננה. כמה טובה האהבה.
בינתיים, בתחילת השבוע הקרוב, אמורים להגיע אלינו הדיסקים המודפסים והעטיפות המוכנות. עוד כמה סידורים, ואז נשב להכניס את הדיסקים לעטיפות בעצמנו, לצרף אליהן מדבקות, לשלוח את כל הדיסקים לנִיילוּן, והסטוק שלנו מוכן. ואתם תקבלו פה הפתעה גדולה בעמוד הראשי של האתר.

Stay tuned.