ארכיון תגית: מפגש אריזה

קיצ'לסיזם

21 יונ

מוזיקה למזמוזים

לא הצלחתי למצוא שום כותרת אחרת לפוסט הזה שמנסה לסכם את הערב המרגש שהיה שלשום בדירה פרטית המכונה "הצריף" בקומה הרביעית של שד' בן-גוריון 88 – כי האנשים הראשונים שראיתי אחרי שעצרתי את המכונית לצד המדרכה הרותחת באחר-צהריים-גיהנומיים של שבת תל-אביבית היו האחים לבית קיצ'לס שירדו למטה לעזור לפרוק את ארגז הדיסקים הטרי (!!!), את סיר פולי החומוס החמים ושקיות המצרכים שהועלו בזריזות, בעוד אני חוזר למכונית כדי להחנות אותה בחניון המצחיק שמתחת לעיריית ת"א (וזו ההזדמנות לציין שאח"כ כשיצאתי מהחניון ורציתי לשלם – גיליתי שאני צריך לקחת משכנתא. אם לאחר המוות יתברר שאכן קיים גיהנום והוא מכיל שבעה מדורים, לא אתפלא אם שישה מהם שמורים במיוחד לעובדי עיריית תל-אביב).

אם יש רגע באותו יום שבת שאני מצטער שפספסתי זה ללא ספק אותו רגע מדוייק בו ישי קרע את עטיפת הצלופן מעל פני עותק טרי של אלבומו, "מוזיקה למזמוזים", פתח לרווחה ודיפדף בחוברת המילים וראה את מה שהיה עד אז בעצם פרי דמיונו מקבל צורה ממשית של דיסק, של אלבום חדש עליו חתום שמו באותיות חומות וכהות.

כפי שאמרתי לקהל רגע לפני שישי התיישב ליד הפסנתר לנגן – כל מה שהיה כרוך בצד הטכני של הוצאת הריליס הזה היה סוג של הימור מבחינתנו לכן לא עידכנו כאן בבלוג בנוגע לכל פרט קטן הקשור לדפוס או לדיסק עצמו, אלא פשוט נתנו את אמוננו בעולם וקיווינו לטוב (גם אם זה כלל להחזיק בכל אחד מ-21 האצבעות שלנו חזק מאוד). כפי שהסתבר – ההימור השתלם ובזמן שאני כותב את השורות הללו מחזירים לי מבט מפינת החדר ארגזים גדולים וחומים האוצרים בתוכם המון "מוזיקה למזמוזים". רוצים גם?

ישי על הפסנתר, צילום: גל בזל

ישי מנגן בפסנתר שניצב בסלון הדירה כשמסביבו יושבים בדממה אורחים, עשרות אנשים שאני לא באמת מכיר אבל בנקודה אחת באינסוף הזמן הם מתכנסים בחדר הסלון ומאזינים בריכוז לישי קיצ'לס מחליק אצבעות על פני מנענעי הפסנתר ושר על רוח, על נינג'ה אמריקאי בפריז, על אהבה אחרי השקיעה, על מזמוזים. באותו רגע, לא היתה באמת משמעות לכך שלא הכרנו אחד את השני – המוזיקה הצליחה להפוך אותנו למשפחה. משפחת קיצ'לס המורחבת. אני מניח שזהו כוחה הגדול של מוזיקה, ואולי אומנות בכלל, ליצור קרקע משותפת וחוויה קולקטיבית דרך אהבה לשירים או לצלילים לאנשים שלפני רגע רק אמרו זה לזה את ה-"שלום" הראשון.

בנוגע להמשך הערב אני מעדיף להפחית בדיבור, כפי שישי אמר לנו לקראת הסוף כשנפרדנו:"בואו נשאיר את החוויה הזו חד-פעמית – מי שהיה כאן יזכור". אמן.

אני רק רוצה למסור בשמנו (גיאחה ישי ואני) המון המון תודה למי שהגיע והצטרף למשפחה ולכיף בכלל.

ישי על הפסנתר, צילום: ערן כ"ץ

לכל אלה שהזמינו את האלבום בהזמנה המוקדמת – הדיסקים עושים בזה הרגע את דרכם אליכם! (במידה ועד תחילת/אמצע שבוע הבא הדיסקים מתעכבים – אנא צרו עימנו קשר!)

הזמנה: מפגש אריזה עם ישי קיצ'לס!

17 יונ

אבל בלי אריזה!

מי שמכיר ועוקב אחרינו יודע שבכל פעם שאנחנו מוציאים אלבום חדש, אנחנו מזמינים אתכם למפגש אריזה שמח להוצאת האלבום: נפגשים במקום נחמד, גוזרים, מדביקים, אורזים מהדורות מיוחדות ועל הדרך גם אוכלים משהו, שותים משהו, מפטפטים ופוגשים אחד את השני. בסוף המפגש, תמיד, מחכה גם הופעה אינטימית וביתית של האמן.

הפעם אנחנו עושים משהו דומה, אבל טיפה שונה. "מוזיקה למזמוזים" של ישי קיצ'לס יוצא במארז פלסטיק רגיל (שהגיע לידינו, בריא ושלם, ממש היום!!!), וללא דיסק בונוס. זה אומר, לצערנו, שאין ממש מה לארוז! אבל זה לא ימנע מאתנו לערוך מפגש שמח ולקבל הופעה ביתית של ישי קיצ'לס, שהגיע במיוחד מהולנד (ווהו! הופעת חו"ל שלא מתבטלת!).

מתי!? ביום שבת הזה, 19:00.
איפה?! במיקום סודי בלב תל אביב, שייחשף עבורכם אם תשאירו תגובה או תשלחו לנו מייל ותאשרו את הגעתכם (כדאי לציין כמה אנשים אתם מביאים אתכם, אם אתם לא באים לבד).
מה צריך להביא?! בגדול – רק את עצמכם. אבל נשמח כמובן אם תביאו משהו לשתות (אלכוהול או שתייה קלה) או משהו לאכול (מחטיפים זולים ועד ארוחות מפוארות של שלוש מנות, אם אתם מטורפים).
מעולם לא פגשתי אתכם בכלל, אני גם יכול לבוא? לא ארגיש לבד ומוזר? ממש לא, בואו בשמחה! כמה מחברינו הטובים ביותר בשנים האחרונות הם אנשים שהגיעו למפגשי האריזה שלנו בלי שהכרנו אותם קודם. אנחנו לא רוצים להתרברב, אבל החודש תיערך אפילו חתונה (!) של זוג שאהבתו ניצתה במפגש אריזה אחד שלנו. נשבעים לכם. בקיצור, אנחנו חייכנים וחברותיים, בואו להכיר אותנו ונשמח גם להכיר אתכם.

מפגש האריזה, מבט מבפנים (1)

5 אפר

את הפוסט הבא כתבה אלה, "שמש שמש", בפורום מוזיקה ישראלית של וויינט, והסכימה לנו לפרסם כאן שוב. תקראו, אנחנו התרגשנו.
הפוסט שלנו על מפגש האריזה הנפלא יגיע, אינשאללה, מחר (וגם התמונות!).

שני קדר אורזת את נדב אזולאי

לנדב אזולאי יש אלבום חדש. קראתי על זה בבלוג של היס רקורדס.

שאלה מס' 1: למה לכל הלייבלים הקטנים והחמודים שמסביב אין בלוג? אתר זה לא משהו שכיף לקרוא – לדעתי – כדי לגלות מה קורה במקומות קטנים. אשמח לטעות ולגלות שיש עוד בלוגי-לייבל בסביבה. מישהו מכיר?

בבלוג הזה היתה הזמנה: לבוא לבית של גיאחה (כן, ההוא מעונג שבת ) ולארוז את דיסק הבונוס לאלבום הזה. בדרך כלל אני עושה דברים אחרים בשעות הצהריים של יום שישי, אבל לארוז דיסק ישראלי חדש נשמע לי מגניב ברמות אחרות. נטשתי את תכניות הללכת לשוק / ללכת להתעמלות / לבהות / להכין את חלוקת הכרטיסים של השבוע הבא / לקרוא את הספר החדש של גדי טאוב / לקרוא את הספר החדש של אסף ענברי וכו'.

שאלה מס' 2: למה לייבלים לא עושים כאלה דברים מגניבים יותר? החולצה שהכנתי לעצמי באינדינגב הראשון יקרה לליבי הרבה יותר מהחולצה שקניתי בחוצמזה השני (וגם היא חולצה אהובה מאוד). הדיסק שעזרתי לעטוף אתמול משמח אותי הרבה יותר בתוך ערימת הדיסקים שלי מאשר דיסקים אחרים חדשים בערימה. במילים אחרות: ליצור בעצמך ותוך כדי כך לעזור ליוצרים עצמאיים זו חוויה נפלאה, ואם מוזיקאים/לייבלים רוצים להקים סביבם קהילות קטנות ותומכות, זו דרך מצוינת.

התחלקנו לחותכים/מדביקים/מקפלים/מחתימים/שמים במעטפה וסוגרים. אני טובה יותר בלקפל, אני בטוחה. היו שם 20 ומשהו איש, היה צפוף ומגניב, היה אוכל טעים מדי (מעל 7 סוגים של בראוניז? משהו כזה), והרגשתי שהנה, אני עושה משהו בשביל אלבום ישראלי חדש. אני רוצה תמיד לעזור לאלבומים ישראלים חדשים וזה חלק ממה שמניע אותי בפורום, ומפגש בלתי אמצעי עם קרטון, סכין יפנית ופלסטיק של קופסה של דיסק עוד לא היה לי.

שאלה מס' 3: האם הייתי מחליפה את חווית הפלסטיק של הדיסק במוזיקה שנמצאת רק על מחשב?
אי אפשר לגעת בקובץ, כמו שאי אפשר לשמוע בדיסק את החריקות שאני כל כך אוהבת של המחט של הפטיפון. זה לא עניין של נוסטלגיה, אלא של ערבוב חושים אחרים וצלילים לא קשורים בחוויית השמיעה. אני מניחה שיהיו לי דיסקים ותקליטים עד שלא יישאר לי מקום.

הלכתי הביתה עם דיסק ודיסק בונוס בעטיפת קרטון מוחתמת ומגניבה. השווצתי בה לכל מי שפגשתי. זה היה אחד הדברים הכי כיפיים שעשיתי בזמן האחרון.

בואו לארוז איתנו דיסקים ולראות הופעה בחינם!

29 מרץ

כן חברים, הגענו ליום הכי כייפי בעבודה על "בצד של הרעים" – מפגש האריזה המגה-משמח!

מהו מפגש אריזה של היס רקורדס? האם עליי לחשוש?
כן, אם אתה שונא כיף! במפגש אריזה אנחנו נפגשים כולנו – בנימין ואני, נדב אזולאי, ובעיקר אתם, קוראים וחברים (וכאלה שרק קוראים, או רק חברים) – לצהרי שישי נחמדים, ואורזים ביחד את דיסק הבונוס של נדב אזולאי.

הנה, ככה זה נראה כשארזנו את הדיסק של דויד פרץ (אחת משתי הפעמים):

מה, באים לעבוד? זה לא נשמע כיף בכלל
גם אנחנו חשבנו שזה לא יהיה כיף, אבל זה התגלה ככיף אדיר. פוגשים אנשים, מפטפטים, תמיד יש אוכל טעים (תביאו משהו משלכם!), ואחרי שגומרים לארוז את הכל – נדב אזולאי יופיע בהופעה סופר-אינטימית ממש אצלי בסלון!

מתי כל זה קורה, ואיפה?
ביום שישי הזה, 3 באפריל, החל מ-14:00 בצהריים, בסלון שלי ברמת גן. רוצים להגיע? שלחו לי מייל ותקבלו הוראות הגעה מדויקות (אנחנו לא רוצים שכל סטוקר יבוא אליי הביתה, נכון?).

אבל אני לא בטוח שיש לי איך להגיע!
בשביל זה נועדו התגובות. ספרו לנו מאיפה אתם באים, אם יש לכם אוטו או שמא אתם זקוקים לטרמפ, וננסה לחבר כאן בין כולם. האמינו לנו, לפחות זוג מאורס אחד יצא ממפגשי האריזה שלנו (ברצינות! מזל טוב, עידית וערן!), כך שזה עשוי להשתלם לכם יותר ממה שאתם חושבים!

צריך להביא משהו?
נשמח מאוד מאוד אם תביאו אוכל או שתייה כלשהם (כולנו אוהבים עוגיות, אבל כל דבר אכיל יתקבל בברכה), כדי שיהיה שמח. תשתדלו לא להביא סמים כי זה לא ממש הקטע שלנו (וגם כך אסור לעשן בתוך הבית).

אפשר להביא גם חברים? צריך אישור מראש?
אפשר ורצוי, ולא צריך להודיע! תביאו מי שבא לכם, כל עוד הוא נחמד בעיניכם וירצה לעזור.

איך אדע אם יש פתאום איזה שינוי או עדכון חשוב?
הירשם לעדכוני ה-RSS שלנו או לעדכונים במייל.

אבל למה אתה מדבר אליי כל הזמן בלשון זכר? אני בכלל בחורה, יש לי ציצים!
אז אני מתנצל בדיעבד, ומבקש את סליחתך למפרע!

בצד של הרעים – כל הקלפים נחשפים

20 מרץ

בפוסט זה: פרטים על המכירה המוקדמת (ממש עוד כמה ימים!), הופעת ההשקה (עוד 3 שבועות!), דיסק הבונוס (שאתם תארזו!) ועוד דברים כיפיים.

הדיסקים הגמורים הגיעו היום לבני, וזה בעצם הרגע לו חיכינו כדי להתחיל ליישם את כל התכנונים שלנו על האלבום הנהדר הזה, ויש הרבה כאלה (תכנונים, לא אלבומים נהדרים).

חיכינו עד עכשיו כי כבר נכווינו בעבר. ב"הייקו בלוז" פתחנו הזמנה מוקדמת לפני שהדיסק היה מוכן וביד שלנו, וזה יצר בעיות: ההדפסה התעכבה והרבה אנשים שהזמינו וכבר שילמו חיכו שבועות עד שקיבלו את הדיסק המגיע להם. הם התבאסו, אנחנו התבאסנו, ואף אחד לא אוהב להיות מבואס. אז הפעם לא הזדרזנו. הפעם רצינו לעשות את זה כמו שצריך. רואים? אנחנו לומדים מהטעויות שלנו (לפעמים).

פספסנו לא מעט עם הדיסק הזה. לקח לנו ולנדב כמעט חודשיים להחליט איך ייראה הדיסק הזה, לכל הרוחות. החלטות נגררו, וגילינו משהו שבעצם כבר ידענו – ממש לא פשוט להוציא אלבום עם כשהלייבל והאמן נמצאים בקצוות שונים של הארץ, ולכולם יש עבודה שתוקעת את הכל. וכן, כל ההתמזמזות והמריחה הזו גרמה לנו להתייחס לפרויקט הזה בבלוג הרבה פחות מהפרויקטים הקודמים. כי כשהיה לנו כל כך מעט זמן והיינו צריכים לבחור בין לעשות את הדברים שהאלבום הזה דורש לבין לכתוב עליהם, בחרנו בלעשות. ברגעים לא מעטים כמעט אמרתי נואש. אמרתי די, אין מצב שאנחנו מוציאים עוד דיסק אחרי זה, אנחנו כבר גמורים ועסוקים מדי, זה גדול עלינו. ברגעים כאלה תמיד נזכרתי, כמה קיטשי, בסלוגן שנחקק פה בראש הבלוג (ונכתב לגמרי כדרך אגב לפני שלוש שנים): מנהלים לייבל בלי להתייאש (הרבה). כי הדבר-הזה-שבטח-לא-קיים-בשמיים יודע שלנהל לייבל, בתקופה שלנו ובארץ שלנו, זה חתיכת דבר מייאש – על אחת כמה וכמה כשהלייבל עצמאי לגמרי.

אבל מה זה משנה, עכשיו הכל כאן, אם לשאול בהתרגשות את שם אלבומו החדש של עמיר לב. הכל כאן והכל קורה עוד רבע שנייה, אפשר להרגיש את הרטט המתקרב. הדיסק הזה סוף כל פאקינג סוף קורה, והאדרנלין בדם שלנו מתחיל לגעוש. אז מכיוון שכשהדם גועש קשה לנו להתאפק ולשמור סודות, החלטנו לעדכן אתכם בקורותינו. זה מה שהולך לקרות בימים ובשבועות הקרובים, כאן באתר ומחוצה לו:

נדב אזולאי
תנוח, נדב, הגענו סוף סוף לסוף [תצלום ועיבוד: גיל נמט]

מכירה מוקדמת: מתישהו בשלושת הימים הקרובים נפתח כאן מכירה מוקדמת (ישששששששש!!!). כמיטב מסורת היס רקורדס, המכירה תעמוד על שלושה דברים, שבטח כבר למדתם להכיר:
1. מחיר זול מכל חנות שתמכור את האלבום (40 ש"ח).
2. האזנה מלאה ללא סייג ותנאי לאלבום כולו (עם שני שדרוגים נפלאים במיוחד, שאני ממש מתאפק בכוח לא לגלות לכם).
3. אם תרצו, תמורת עשרה שקלים נוספים תקבלו בנוסף לאלבום גם דיסק בונוס אדיר לגמרי. מה שמביא אותנו לעניין הבא.

דיסק הבונוס ומפגש האריזה שמתלווה לו: בשני לילות בשבוע האחרון נכנסו נדב ושותפו הנאמן לפשע גיל נמט לאולפן, והקליטו סשן חי, אקוסטי, נטול חזרות ותכנון, – ביצועים שונים לגמרי לכמה שירים מהאלבום, ושיר אחד כל כך חדש שאני עדיין לא יודע איך קוראים לו. זה יצא פצצה. זה כל כך חי שעוד יש לזה דם. בלי הקלטות נוספות, בלי "העלאות" (למעט לשיר אחד), רק שני שותפים מוזיקליים וחברים ותיקים שמנגנים ביחד באמצע הלילה. וככה זה נשמע – ישיר, אמיתי, אישי. מרגש. מרגש לאללה.

וזה יהיה דיסק הבונוס שלנו. נדב חתך וערך קצת כדי לקצץ את כל הדקות המתות שבין השירים (חלקן דווקא נשארו בפנים, ואפשר לשמוע את נדב וגיל מדברים ומתלבטים באולפן מה לנגן ואיך), אבל אין לזה מיקס ואין לזה מאסטרינג. זו ההקלטה הכי חיה שיש, כשבחלק מהשירים כל אחד מהם מנגן על שני כלים בו זמנית לפחות, וגם שר. (אני מקווה שנדב ימצא זמן ויכתוב כאן במיוחד על הסשנים האלו, כי נראה שיש לו הרבה מה להגיד)

מפגש האריזה: ואת דיסק הבונוס הזה צריך לארוז. ביום שישי, ה-3 באפריל, ניפגש ברמת גן ונכין בעצמנו (כלומר: יחד אתכם!) משהו כמו 150 אריזות מגניבות במיוחד לדיסק הזה. בתכנית: אוכל טעים, אנשים טובים, וריסוס ספריי צבע על דיסקים! פרטים נוספים על זה יגיעו בפוסט נפרד, אבל בינתיים – רשמו ביומנים, אל תעשו תכניות! שישי בצהריים בעוד שבועיים אנחנו נפגשים, וזה יהיה מפגש בלתי נשכח (כולל הופעה של נדב וגיל, כמובן).

ויש גם הופעת השקה
וגם היא אוטוטו. ב-12 באפריל ניפגש בתיאטרון תמונע בתל אביב, ואני לא יכול לגלות לכם מה יקרה שם חוץ מזה שאם עדיין לא ראיתם את נדב אזולאי בהופעה מלאה עם להקה, אין לכם מושג מה אתם מפסידים. ואם כן ראיתם, אז אני יודע שלא תפסידו את ההזדמנות לראות את זה שוב. גם על זה יגיעו פרטים נוספים בבוא הזמן.

ויש גם אירוחים ברדיו (וכנראה גם בטלוויזיה!), ועוד מלא דברים כייפים בתכנון. הישארו מעודכנים ב-RSS או במייל, ובימים הקרובים יקרו פה דברים נפלאים.

אנחנו כבר מתרגשים.