Archive | מן העיתונות RSS feed for this section

עשרת אלבומי השנה של מוזיקה נטו

25 אוג

אנחנו אוהבים את מוזיקה נטו, ולא רק כי הם אוהבים אותנו בחזרה. זו חנות המוזיקה הישראלית המקוונת הכי טובה, ואחת מחנויות המוזיקה הכי טובות בארץ בכלל. יש להם טעם טוב, והכי חשוב – הם מונעים מאהבה אמיתית למוזיקה ולדיסקים, ולא רק מאהבה אמיתית לסגור את החודש (גם זה חשוב).

לקראת ראש השנה המתקרב בצעדי ענק ומגיע השנה מוקדם, בחרו במוזיקה נטו את עשרת אלבומי השנה הישראליים שלהם, ומה שמחנו לגלות שגם אנחנו נכללים בבחירות שלהם! כן כן, "מוזיקה למזמוזים" של ישי קיצ'לס דורג גבוה יותר מאסף אבידן, צח דרורי, הדג נחש, אפרת גוש, אונילי, פוליקר, ברוזה, קיצו ומעולים אחרים.

ואלה בחירותיהם של אנשי מוזיקה נטו, לפי הסדר בו פורסמו:

  • קרולינה – מה אעשה עכשיו?
  • רוקפור – העולם המופלא
  • דניאלה ספקטור – דניאלה ספקטור
  • רוני אלטר – כיס אוויר
  • אורן ברזילי – Sorrow demons joy blizzards
  • יעל קראוס – Boutique
  • גבע אלון – Get closer
  • ישי קיצ'לס – מוזיקה למזמוזים
  • ארז לב ארי – ארגמן
  • טל כהן-שלו – Heartaches and ashes

את הרשימה המלאה, יחד עם רשימת האלבומים שכמעט נכנסו אליה, תוכלו לקרוא וכמובן גם לרכוש באתר של מוזיקה נטו. כבוד ואהבה גם לחברנו טל כהן-שלו, שנכלל בצדק רב ברשימה הזו עם אלבום הבכורה המעולה שלו, שאפשר לשמוע ממש כאן:

<a href="http://talcohenshalev.bandcamp.com/album/heartaches-and-ashes">Gods and Men by Tal Cohen-Shalev</a>

מוזיקה למזמוזים: הגיע הזמן להתרגש

2 יול

מכמה סיבות טובות מאוד.

ראשית, "מוזיקה למזמוזים" סוף סוף יוצא לחנויות השבוע – ואנחנו ממש מתרגשים! איזה כיף לגלות שבינתיים מלא אנשים רוכשים את האלבום בגרסתו הדיגיטלית בבנדקאמפ, ואנחנו בכלל חשבנו שישראלים לא קונים דיגיטלי!

שנית, "הגיע הזמן להתרגש" היא הכותרת לביקורת הנפלאה של בן שלו ל"מוזיקה למזמוזים" ב"גלריה" של עיתון הארץ.

פלא שאנחנו מתרגשים כשבן שלו, המבקר האהוב עלינו בארץ, כותב דברים כמו:

האלבום החדש של קיצ'לס, "מוסיקה למזמוזים", הוא לא רק אלבום בכורה יפה , הוא אחד מאלבומי הפסנתר הטובים והמיוחדים שיצאו כאן לאחרונה. אלבום פסנתר אחר

שלישית, אורי זר אביב (מהבלוג המצוין אור בזוויות) ראיין את קיצ'לס לגליון האחרון של "טיים אאוט", ולמרבה השמחה, זר אביב יוצא מהשבלונה הרגילה של עיתונאי התרבות בארץ, וטורח לפרסם את הכתבה המלאה, הלא ערוכה, בבלוג המצוין שלו "אור בזוויות", כך שאנחנו מקבלים הרבה יותר מהראיון מאשר בגליון המודפס.

אם למישהו יש סריקה של הביקורת של רוי רגב ב"פנאי פלוס" האחרון, שלחו אלינו! איזו התרגשות!

מוזיקה למזמוזים: גם פנינים וגם חצץ

28 יונ

כמה ציטוטים שאהבנו מתוך כמה ראיונות וביקורות על "מוזיקה למזמוזים" של ישי קיצ'לס:

אני מקווה שכולם חרמנים וצריך להגיד את הדברים בצורה ישירה. התמצית של כל המשחק והבגדים והריקודים, אם נסכם את זה ונאיר את זה בזרקור, זה הזיון. אני חושב שיש מוות ויש את היצר, שהוא הצד השני של המטבע. היצר יכול להיות מיני ויצירתי, ואם אין יצר אז אין חיים. מבלי להסביר, השיר "איך אמרת שקוראים לך?" מתמצת את התחושה של ההתעוררות – איך אני יודע שאני חי? בזה שיעמוד לי הזין.

שגיא בניטה מראיין את ישי קיצ'לס ב"העיר"

מהעטיפה טורדת המנוחה (והיפיפייה, ושוב מסייטת), דרך כלי המיתר שמסתננים בהפתעה ועד המילים היומיומיות-לכאורה שגונבות פעימת לב ומייצרות אודיסאות רגשיות – מדובר באלבום כמעט מושלם. שכן לעומת זמרות ארצנו שעוסקות חזור ועסוק בשאלה הנצחית "מה רוצה האישה?" ושבות עם שלל אנכרוניסטי ותשובות דלילות נוסח "תעשי רק מה שאת אוהבת", ו"מעכשיו אהיה מופקרת", קיצ'לס מראה שהשאלה המעניינת באמת היא "מה רוצה הגבר?". ו"מוזיקה למזמוזים" הוא התשובה המפתיעה, העדכנית והמרתקת ביותר שתקבלו מבין אלבומי המוזיקה הישראלית הכל-גבריים שהפציעו בזמן האחרון.

ביקורת של לילך וולך בוואלה, שהזעימה את גדודי הטוקבקיסטים עם השוואה למאיר אריאל

למרות שמו המתחכם ואסוציאציות האינדי, הסולו הראשון של קיצ'לס הוא אלבום ידידותי ומזמין ומשעשע ואינטליגנטי, שבנוסף לכל המעלות האלה מתברך גם בפוטנציאל פלייליסט לא מבוטל

ערן דינר נותן בבלייזר 4 כוכבים (כמו Disintegraion של הקיור!!!)

אח, כמה כיף להשוויץ.