מצחיקים הם החיים. אולי זה בזכות גל הרטרו לשוגייז שמציף את עולם האינדי לאחרונה, אבל פתאום האלבום של שני קדר, Bloodlines מ-2006, זוכה לתשומת לב מחודשת (ומוצדקת לגמרי, אם תשאלו אותנו).

במגזין Qro האינטרנטי פרסמו ביקורת לוהטת על האלבום (עם ציון 8.5), ואף הגדילו ובחרו באלבום לאלבום השבוע של המגזין, כבוד לו זכו עד עתה מכובדים כמו גראנט לי באפלו, The XX, הופ סנדובל (הופה!), רג'ינה ספקטור ודינוזאור ג'וניור.

גם בארץ נזכרים שוב ב-Bloodlines, ובאתר Unr, שמוקדש כולו למוזיקה עצמאית בישראל, מפרסמים ביקורת אישית ויפה (בחרו את הכתבה הראשית באתר, משום מה אין לינק ישיר). הנה קטע מתוכה: "זה לא שקדר עוטפת אותך כשמיכה במרה שחורה ומדכאת אותך, אלא היא פשוט נותנת לך להבין אותה טוב יותר ואולי טיפה את עצמך על הדרך; שם בכנות ווקאלית ובנגישות טקסטואלית היא מקלפת בסכין את עצמה כתפוז וגורמת לך לרצות להיות אחד מהחתולים שלה או לפחות ללחוץ ריפיט". לנו נותר רק לומר: נכון!

האזינו ל-Bloodlines במלואו ב-Bandcamp, וקנו גם עותק לחברים לקראת החורף.

חוצמזה, את We are ghosts, פרויקט בו משתתפים שלושה מאנשי הלייבל (מורפלקסיס, שני קדר וגיאחה), כבר שמעתם?

אנחנו מאמינים שהוא היה מבסוט, אבל יש לכם הזדמנות לבדוק: נדב אזולאי וגיל נמט יופיעו מחר (יום שני) ב-22:00 בקפה ביאליק בתל אביב, אחרי זמן מה שלא הופיעו בתל אביב.מצד אחד – אנחנו יכולים להמשיך בסופרלטיבים הרגילים על עד כמה שנדב הוא קולו ייחודי ברוק הישראלי, על הטקסטים החריפים, הלחנים המדוייקים, הרגישות, הקול והליווי הפנומנלי של גיל נמט אבל מצד שני, אתם יכולים לצפות שוב בוידאו הזה:

ולראות זאת במו עינכם!
עמוד אירוע פיכסבוקי? ווהו!

וואו. זו הייתה תקופה קשה.

עקב התקפות האקרים מרושעים על האתר של היס רקורדס, התקפות שלקח לנו הרבה יותר מדי זמן לפתור, ועקב חוסר כללי בזמן ובחומרים יקרים אחרים – הבלוג הזה היה די רדום. אנחנו מתנצלים. התגעגענו בטירוף.

אבל הפיצו את הבשורה – חזרנו, אנחנו נקיים מווירוסים, ואפשר לבקר אותנו. ולא רק זה – אנחנו מועמדים לאלבומי העשור!

השבוע פרסם קוואמי הזמנה לבחור את אלבומי העשור של "הקצה", תכנית המוזיקה האלטרנטיבית הכי חשובה בארץ. שמחנו למצוא ברשימת המועמדים (הגדולה והמקיפה) גם את "הייקו בלוז" של דויד פרץ, את "Hidden paths" של מורפלקסיס ואת "Bloodlines" של שני קדר. הצביעו להם בשחמה ובגיל, אם הם בין אלבומי השנה האישיים שלכם.

אוח, אוח, מה קשה היא הבחירה! אנחנו ממליצים לא להצביע מיד, אלא לעצור ולהרהר בדבר. אחרי הכל, בחירת אלבומי העשור (לא רק השנה – העשור!) היא לא עניין של מה בכך.

מתגעגעים אלינו? תוכלו לפגוש אותנו פנים אל פנים בהופעה הקרובה של נדב אזולאי, בקפה ביאליק בתל אביב, ב-16 בנובמבר (יום שני הבא, עוד שבוע בדיוק).

דרור פיק, שלמרבה השעשוע נקרא באמת Pic ועוסק בתחביבו לצלם Pictures, היה בהופעה של נדב אזולאי וגיל נמט באוזן, וצילם תמונות יפות יפות. אם לא הייתם, עשו לעצמכם טובה ורוצו להופעה הבאה של הצמד הזה. אנחנו יודעים שאנחנו משוחדים לגמרי, אבל זו באמת אחת ההופעות הכי טובות שרצות היום. האינטנסיביות והכנות של נדב יחד עם המולטי-אינסטרומנטליזם המסחרר של גיל – נו, זה פשוט משהו שלא רואים כל יום. 26 ביולי בבר גיורא בתל אביב, תבואו.

שני גנבים הם כנראה הסיבה שלא הפכתי להיות מייקל ג'קסון הישראלי. היה זה לילה חורפי וקר כשמעיל מייקל ג'קסון המבהיק שקנו לי הורי בשקם נגנב מחבל הכביסה. בהתחלה הייתי עצוב שהמעיל נגנב אבל כמה שבועות אחר כך קבלתי משחק טלוויזיה של אטארי ושכחתי לגמרי מהרצון שלי להיות מייקל ג'קסון ולעשות מון ווק בבאר שבע.

זה רגע מאוד מוזר כשאלילי הילדות שלך מתים פתאום. יושב גבר המתקרב לגיל ארבעים וקורא שמייקל ג'קסון מת, ובלי לדעת למה הוא נעצב אל ליבו. פתאום הבנתי שיחד עם מייקל מת גם חלק משמעותי מהילדות שלך. למרות שאני כבר מזמן יודע שאני לא הולך לעשות הליכת חלל באחת מההופעות שלי, ואין לי שום ספק שאני לא אאיים על מצעדי המוזיקה העולמיים, אי אפשר להתחמק מהעובדה שאלילי פופ, עד כמה שהם מתגלים כמטופשים כשאתה מתבגר, הם חלק משמעותי מאוד מהילדות שלך, חלק מהותי מהחיים שלך.

"לכל דור יש גיבור ממצעד הפזמונים" שר פול סיימון וכהרגלו דייק לחלוטין. בשבילי, מייקל ג'קסון היה גיבור פופ בדיוק ברגע שבו הכי נזקקתי לו ויכולתי להאמין לו בכל ליבי ומאודי. נכון שבעיניים מבוגרות ומפוכחות אתה רואה דברים אחרים, אבל הסוד הגדול ביותר של הילדות הוא היכולת שלך לראות את הקסם ולהאמין לו ולא לראות את החוטים שמחזיקים את התפאורה.

בהתאמה לטמפרטורות העולות ועולות, כך מצטמצמות ההופעות שלי בקיץ. החודש יש כמה אירועים שאני מעורב בהם וכהרגלי בקודש, מאז שיש לי מנהלת יעילה להפליא (ענת הבלתי מנוצחת ), אני מדווח לכם איפה אהיה ומה אעשה בחודש הקרוב.

ביום רביעי הקרוב אני והלהקה מופיעים ב"רביעי בסמילנסקי" ואני אוצר ערב שלם של מוזיקאים.
שמחתי מאוד להזמין את חברי משכבר הימים אריאל קליינר ולהקתו שעכשיו חוזר להופיע אחרי הרבה שנים שהוא היה במעין פרישה, מעבר לכך אני מאוד שמח לארח את אחד הקולות המעניינים ביותר במוזיקה העברית בשנים האחרונות – ירון בר עמי, שכדאי לכם מאוד מאוד לתת קפיצה למייספייס של הבחור ולשמוע אותו עושה בלוז בעברית.

במוצאי שבת ה-18.7 אני אופיע בתל אביב בצוזאמן יחד עם הלופר בהופעה רגילה בלי כוכבים ואורחים רק צלילים ורעשים

8.7 – פסטיבל סמילנסקי 22:00, רחוב סמילנסקי בעיר העתיקה בבאר שבע. כניסה חופשית
18.7 – צוזאמן, לילנבלום 25, 20:30, כניסה 30 ש"ח.

הירשמו לרשימת התפוצה של דויד פרץ, ד"ש מב"ש.