דויד פרץ על מוזיקה בחינם

20 יול

[הקטע הבא לקוח מתוך רשימת התפוצה החודשית של דויד, ד"ש מב"ש. אם אתם רוצים לקבל אותה למייל שלכם מדי חודש – וכדאי לכם! – פשוט שלחו מייל לכאן]

לא בדקתי את נתוני השירות המטראולוגי, אבל חודש יוני 1999 זכור לי כחודש חם במיוחד. אולי זה בגלל שאת רובו ביליתי במכונית החבוטה וחסרת המזגן של אלעד שופן, שותפי ללהקת בלובנד, עמוק באמצע הדרך בין תל אביב לבאר שבע, נוסעים הלוך ושוב אל העיר הגדולה בכדי להשלים את הפרטים האחרונים הנוגעים להוצאתו של האלבום הראשון שלנו, בלובנד.

קרה המקרה ובאותו חודש ממש בא לאויר העולם שירות מוזר ומשונה שנקרא "נפסטר". חמש דקות אחרי שהפעלתי את התוכנה וחמישה ימים לאחר מכן כשסיימתי להוריד שירים שעליהם קראתי ואותם חיפשתי במשך שנים (ספיציפית זה היה הבוטלג המגה-נדיר של אלטון ג'ון לפני הפרסום הגדול שלו. תקליט שיצא רק לחברות מולו"ת ובו אלטון בצע ארבעה שירים של ניק דרייק, איך קרה שאלטון ג'ון הקליט את ארבעת השירים האלו זה סיפור מרתק כשלעצמו רק אני לא בטוח שהוא מרתק אחרים לכן לא ארחיב.:) הבנתי שלושה דברים.
א – זה הסוף של חברות תקליטים, חנויות דיסקים, ובאופן כללי תעשיית המוזיקה כפי שהיתה עד אז
ב – המושג "נדיר" הפך לנדיר
וג – בעתיד כל המוזיקה תהיה מרושתת.
בחיינו.

מיד לכשיצא האלבום של בלובנד שיתפתי אותו ברשתות השיתוף של אותה תקופה, הנפסטר ולאחריו הסולסיק, הדבר הוליך לכמה שיחות הזויות ומשעשות להפליא עם אנשים שהורידו ממני את בלובנד אך החלו לגמגם ולהתנצל כשגילו שאינני איזה מעריץ של הלהקה המשתף קטעים שלה, אלא חלק ממנה. "אה, אני מבטיח שאקנה את הדיסק כשיצא לי, אני צעיר מדי ואין לי כסף לקנות את הדיסק שלך, אוי, אני ממש מצטער חשבתי שאתם "בלוזבנד" ומיד מחקתי את הדיסק מהמחשב", וכמובן השאלה שתמיד עלתה – "רגע אם אתה בלהקה, למה אתה משתף את המוזיקה שלך בכלל?
למרות שיש אנשים שבטוחים אחרת (נאמר רואה החשבון ומנהל הבנק שלי) אני מאוד אוהב להרוויח כסף מהמוזיקה שלי, למעשה, למרות שלכסף אין ריח, אני יכול להבטיח לכם שלכל שקל שהרווחתי עבור המוזיקה שלי יש טעם מתוק מכל שקל אחר.

<a href="http://davidperetz.bandcamp.com/album/--5">ערים וזכרון 2 by David Peretz דויד פרץ</a>

ואגב זו ברכה שקללה בצידה, אין כסף שאני מתקשה יותר לבזבז יותר מאשר כסף שמגיע אלי מתמלוגים או מכירת דיסקים, אבל זה כבר עניין אחר.
אני לא קפיטליסט באופיי; אבל כשמישהו משלם לי עבור היצירה שלי זה ממלא אותי בשמחת עניים העשירים בחלקם, שמחה מוצדקת ומוסרית, שמחה שמלווה בהכרה הזו שמישהו אי שם, שאולי אני בכלל לא מכיר, התרגש/התלהב/העריך עד שהוא יעשה את הדבר המוזר הזה וייתן למישהו כסף על מה שקיבל בחינם. מישהו ששלח לי פעם צ'ק הביתה, צירף לצ'ק ההוא הודעה אישית, "אני לא משלם לך עבור המוזיקה שלך, אלא בעבור הדברים שהיא עשתה לי…"
למרות שהצ'ק היה גדול בהרבה ממחירו הרשמי של הדיסק באותה תקופה, ההודעה ההיא שימחה אותי יותר מהצ'ק עצמו.

עכשיו, למה אני מספר לך על כל העניינים האלו? אל דאגה, אינני בא לבקש מכם כלום, אלא רק לשתף אתכם בחויה המוזרה הזו של קבלת כסף עבור היצירה שלך. כשאני חושב על זה, זה נס קטן שאתה יוצר משהו גם בלי שאף אחד ישלם לך עליו, נותן אותו בחינם ובכל זאת מישהו רוצה לשלם עליו כסף. ובעיקר כדי לספר שאחרי הרבה שנים, סוף סוף יש מקום לא בתוכי שבו נמצאת כל המוזיקה שלי. הודות לעשייתה של חברתי לחיים והמנהלת הבלתי נלאית שלי – ענת, סוף סוף ניתן לשמוע את כל המוזיקה (כמעט, יש עוד דברים שיתווספו לשם) שהוצאתי עד היום במקום אחד ובחינם. ואם אתם רוצים גם ניתן לשלם שם עבור המוזיקה, אבל שוב, אני חוזר ומדגיש, זו לא המטרה של המייל הזה. המטרה היא לשתף ליידע ולספר.
אז הנה הלינק לדף שלי בבנדקמפ, ואני מקווה שעד סוף הקיץ יעלו לשם עוד כמה דברים ישנים וחדשים ואני אמשיך לעדכן בד"שים מבשי"ים וכולי, בנתיים אזכיר שביום רביעי הקרוב אני מופיע בפסטיבל סמילנסקי בבאר שבע עם הלהקה (דודו חמד, גיל נמט ונדב אזולאי). הרבה זמן לא ניגנו ביחד וזה בדרך כלל מתכון או לאסון או להופעה חד פעמית, ולרוב שניהם בו זמנית.

בכל מקרה שווה לבדוק את העניין וזה בחינם אז אם אתם בסביבה ראו עצמכים מוזמנים לזרוק עלינו מזומנים (אוקי זו בדיחה 🙂

שיהיה יום קר יותר וטוב יותר נעים יותר , וצום ואבל משמעותיים למתאבלים ולצמים בתשעה באב.
ביי בנתיים
דויד

[הקטע הבא לקוח מתוך רשימת התפוצה החודשית של דויד, ד"ש מב"ש. אם אתם רוצים לקבל אותה למייל שלכם מדי חודש – וכדאי לכם! – פשוט שלחו מייל לכאן]

6 תגובות לפוסט “דויד פרץ על מוזיקה בחינם”

  1. ג'וס 20. יול, 2010 at 11:54 #

    מאוד נהנתי לקרוא.

  2. ערן מחלו 20. יול, 2010 at 12:09 #

    אתמול ראיתי ראיון מרתק עם אוזי אוסבורן, שמסתבר שהוא יותר קוהרנט ממה שחשבתי. כשנשאל לדעתו על מודל החינמים/שלם כמה שתרצה של רדיוהד, אמר שמוזיקה בחינם וכל תרבות ההורדות הן גניבה ככל גניבה, ובסופו של דבר אם אמנים ימשיכו להציע את מרכולתם בחינם, לא יהיה להם כסף להמשיך וליצור מוזיקה, כי התהליך, מה לעשות, לא חינמי עדיין.

    http://digg.com/dialogg/Ozzy_Osbourne_1

  3. נעמה 20. יול, 2010 at 14:38 #

    אני חייבת להגיד שזה חבל לי על המחשבה (שגם אני חוטאת בה) שכל מחשבה על כסף תמורת מוזיקה לוקחת אותנו לקיצון שהוא – הקפיטליסט .
    אני לא קפיטליסטית(לא אוהבת את הריח שלהם) אבל אני חושבת שיש מקום לקבל תשלום על מוזיקה ואסור לפחד להגיד את זה ,גם לי יש מייספייס וגם אני מופיעה בחינם אבל אני חייבת להגיד שכל פעם מחדש כשאני בהופעה בחינם או מופיעה בחינם אני מבינה שאני משרתת את תרבות הניצול ונותנת כתף לחינוך הלוקה שאומר- אלא רגילים לא לקבל כסף . זה ברור שבעל המועדון , מעצב בדיסק , המוכר בסופר ,הסנדלר אלא צריכים לקבל תשלום עבור השרות שלהם אבל המוזיקאים הם .. רגילים שלא .. ואיזה שרות המוזיקה נותנת .. פה זה המקום האחרוןשאני צריכה להסביר בו את התחושה ששיר טוב עושה לנו.
    יאללה ניפגש ברביעי 🙂

  4. נעמה 20. יול, 2010 at 14:50 #

    *אלה .. 🙂

  5. אלעד 24. יול, 2010 at 12:32 #

    לדעתי זה כבר לא כזה רומנטי להתנצל על קבלת כסף ממוזיקה.

    עשה ודרוש.
    גם אז אף אחד לא מבטיח אם תהיה דרישה-תשלום, או ההיפך.

    היום כולם הבינו – הופעות, זה שם המשחק.
    והופעות , לא ההקלטה שלהן, אי אפשר להוריד בתוכנות שיתוף.

  6. ענת1 26. יול, 2010 at 19:07 #

    אלעד – לא מסכימה איתך שהופעות זה שם המשחק. מאוד קשה למוזיקאים להרוויח באמת מהופעות. בעלי המועדונים לרוב לוקחים נתח נכבד (אם לא 100% בחלק מהמקרים), פרסום ויחצון אפקטיבי עולה יותר כסף ממה שתרוויח בהופעה, ואם זאת הופעה עם הרכב אז בכלל אין על מה לדבר.
    אסור למוזיקאים לוותר על הכנסות מדיסקים/הקלטות בתקווה שזה יביא להם יותר קהל להופעות, כי זה לא יקרה. ההפך, יותר מוזיקה בחינם תיצור עוד רוויה בשוק המוזיקה הרווי ממילא.
    חוץ מזה שאני רואה מגמה של קהל לדרוש יותר ויותר מוזיקה בחינם וזה כולל הופעות. אסור למוזיקאים לוותר כל כך בקלות על זכותם לקבל תמורה לאומנות שהם מיצרים. לא במוזיקה מוקלטת ולא בהופעות חיות. אסור להתפשר אחרת מצב היוצרים יהיה רע ומר.

השאירו תגובה!