מוזיקה למזמוזים: גם פנינים וגם חצץ

28 יונ

כמה ציטוטים שאהבנו מתוך כמה ראיונות וביקורות על "מוזיקה למזמוזים" של ישי קיצ'לס:

אני מקווה שכולם חרמנים וצריך להגיד את הדברים בצורה ישירה. התמצית של כל המשחק והבגדים והריקודים, אם נסכם את זה ונאיר את זה בזרקור, זה הזיון. אני חושב שיש מוות ויש את היצר, שהוא הצד השני של המטבע. היצר יכול להיות מיני ויצירתי, ואם אין יצר אז אין חיים. מבלי להסביר, השיר "איך אמרת שקוראים לך?" מתמצת את התחושה של ההתעוררות – איך אני יודע שאני חי? בזה שיעמוד לי הזין.

שגיא בניטה מראיין את ישי קיצ'לס ב"העיר"

מהעטיפה טורדת המנוחה (והיפיפייה, ושוב מסייטת), דרך כלי המיתר שמסתננים בהפתעה ועד המילים היומיומיות-לכאורה שגונבות פעימת לב ומייצרות אודיסאות רגשיות – מדובר באלבום כמעט מושלם. שכן לעומת זמרות ארצנו שעוסקות חזור ועסוק בשאלה הנצחית "מה רוצה האישה?" ושבות עם שלל אנכרוניסטי ותשובות דלילות נוסח "תעשי רק מה שאת אוהבת", ו"מעכשיו אהיה מופקרת", קיצ'לס מראה שהשאלה המעניינת באמת היא "מה רוצה הגבר?". ו"מוזיקה למזמוזים" הוא התשובה המפתיעה, העדכנית והמרתקת ביותר שתקבלו מבין אלבומי המוזיקה הישראלית הכל-גבריים שהפציעו בזמן האחרון.

ביקורת של לילך וולך בוואלה, שהזעימה את גדודי הטוקבקיסטים עם השוואה למאיר אריאל

למרות שמו המתחכם ואסוציאציות האינדי, הסולו הראשון של קיצ'לס הוא אלבום ידידותי ומזמין ומשעשע ואינטליגנטי, שבנוסף לכל המעלות האלה מתברך גם בפוטנציאל פלייליסט לא מבוטל

ערן דינר נותן בבלייזר 4 כוכבים (כמו Disintegraion של הקיור!!!)

אח, כמה כיף להשוויץ.

השאירו תגובה!