1. זה הצטבר והצטבר ובסוף אמרנו יאללה, מספיק להצטנע – בואו נראה לכולם. הנה כמה מהדברים היפים שאומרים על נדב אזולאי לאחרונה.

2. שירן מוסטובוי ב-NRG (שימו לב גם להמלצה על Monotalk הנהדרים)

3. אייל מהבלוג רדיו פרימיום להמונים מספר על הדברים שהוא כן אוהב בארץ, ונותן להאזנה את כל "בצד של הרעים". ביום הזיכרון הוא גם נתן את הייקו בלוז.

4. שגיא ב פירסם בבלוג שלו וגם בפורום מוזיקה ישראלית בוויינט ביקורת יפהפיה על "בצד של הרעים" (הנה גירסת הפורום).

5. בתגובות לביקורת של שגיא כתב גם שמוליק כץ (גם לו יש בלוג) דברים יפים לא פחות: "אלבום רוק מעולה עם מילים משובחות שמעבירות את ההרגשה שבאמת נכתבו מחוץ לתל אביב וכתיבתה המהוללת. 'אביב' הוא באמת המאסטרפיס קורע הבטן של האלבום ו"ניצנים" עם קטע הגיטרות המקפיץ והמפתיע שלו לא יכול להשאיר אף אחד אדיש. מדהים שכל אחד מהקטעים באלבום הוא ממש טוב ויש עוד חומרים של נדב שנשארו מחוץ לאלבום הזה כמו 'מקום לשבת' שסוגר את אלבום הבונוס שצורף/מצורף לאלבום (תלוי מתי תקנו). בזמנים שהרבה להקות/הרכבים/זמרים/זמרות משחררים אלבומים שבין רצועות האלבום מסתתר לו שיר או שניים שראויים לתשומת לב מלאה מצד המאזינים, המדיה והקהל בכלל, נדב אזולאי משחרר יצירה בוסרית שהיא כזו רק בגלל יופיה השלם והכה מיוחד".

6. הבלוגר יובב מידד ממליץ באנגלית ובחום על האלבום.

7. יאיר רוה, בלוגר הקולנוע המצליח בארץ (ואחד הבלוגרים הנקראים בארץ בכלל) מפרגן לשני קדר האזנה מלאה.

8. וגם ב-Ynet ובשאר מקומות כותבים על נדב אזולאי ועלינו.

9. והנה המלצה שהזדקרה לה בתגובות לפוסט שלנו על מייספייס: קפצו להאזין לכריכה רכה, הלהקה החדשה של חגי נחתומי, שתופף ב-Bloodlines של שני קדר.

10. ובזמן שכולנו כותבים וקוראים על נדב אזולאי, קוטנר לא מפסיק להשמיע אותו בתכנית שלו ברדיו תל אביב. איזה כיף!

וגם 11. סער גמזו כותב יפה באתר של קול הקמפוס.

הירשמו לעדכונים במייל | עקבו אחרינו בטוויטר | בואו להיות חברים שלנו בפליקר

הנה חדשה שאין לה הרבה ערך חדשותי, אבל יש מה ללמוד ממנה אם אתם מוזיקאים שמחזיקים מייספייס: לאחרונה שינינו כליל את עיצוב המייספייס של היס רקורדס. אבל מכיוון שיש מחשבה מאחורי העניין, כזו שעשויה לעזור גם לאחרים, החלטנו לספר כאן למה, בעצם, עשינו מה שעשינו.

אני יודע – לא מי יודע מה מרגש. בנימין עבד על העיצוב בפועל, אני הצצתי מדי כמה ימים ונדנדתי לו שיעיף כבר את התגובות וכאלה דברים. עשינו הרבה מאוד שינויים, ועכשיו עמוד המייספייס שלנו לא ממש נראה כמו עמוד מייספייס. אז למה בכלל להתאמץ?

הנה הנחת היסוד: חשוב להיות במייספייס.
אם אתה לא שם אתה עדיין קיים, אבל לא בעיניי רוב מי שמחפש אחריך בגוגל. אם ראיתי הופעה, קיבלתי פלאייר, המליצו לי על הלהקה שלך, אלך לחפש אותה בגוגל. אם יעלה לי מייספייס (ומייספייס עולה גבוה מאוד בתוצאות חיפוש של גוגל), אבחר בו כלינק הראשון, הרבה לפני פוסט שכתבו על הלהקה או איזכור שלה בוואלה. כי במייספייס אני מצפה לקבל כל מה שאני רוצה לדעת: איך אתם נשמעים, מי אתם, איך אתם נראים.

הנה הבעיה: מייספייס זה חרא.
הנגן שלהם מחורבן ומוגבל, העיצוב שלהם מזעזע (אוי ואבוי אם אתם שמים טפט מקושקש מאחורי טקסט – כבר הפסדתם חצי מהגולשים), והם עדיין מכוונים להיות רשת חברתית למרות שרוב המוזיקאים משתמשים במייספייס ככרטיס ביקור – ובפייסבוק ו\או טוויטר כרשת חברתית.

הנה הפתרון: תהפכו את מייספייס לשלכם.

זה מה שעשינו, וה"למה" שמאחוריו:

1. שינינו את העיצוב
למה? כי הוא היה מכוער ומבולגן. יש המוני אתרים שמציעים לכם עיצובים נאים מוכנים מראש כדי שלא תשבו שעות לריב עם הקוד. בנימין בחר בחוכמה בצבעים שקטים ונעימים, ובמבנה מסודר מאוד – אנטיתזה לבלגן השורר ברוב הפרופילים במייספייס. אפילו האמן הזה, שמקודם בעמוד הראשי של מייספייס, מחזיק עמוד זוועה: ארוך כמו הגלות, מלא בדברים לא חשובים, ובעיקר נטול סדר הגיוני.

2. סידרנו לפי חשיבות
למה? כי רוב האנשים לא גוללים. הם מגיעים לעמוד חדש ברשת, מסתכלים סביב, ואם הם לא מוצאים מה שחיפשו הם הולכים.
בפריים הראשון של המייספייס שלנו יש הסבר על מי אנחנו, קישורים לתמונות (דבר נחוץ אם אתם רוצים להיות עיתונאי-פרנדלי) ולמקומות החשובים שלנו (בלוג, יצירת קשר, טוויטר) והאזנה לכל האלבומים שלנו.
גללתם קצת? קיבלתם את ההופעות הקרובות שלנו. אחר כך החברים (ארבעת האמנים שלנו ראשונים, כי זה מה שאנשים יחפשו) והתמונות מפליקר. אחר כך קליפים ועדכונים מטוויטר. בסוף בסוף פוסטים במייספייס, בלוג שבו אנחנו לא ממש משתמשים.
פשוט: מהחשוב אל הלא חשוב – חשבו מה אתם רוצים להבליט, שימו אותו למעלה. ובבקשה, בלי תמונת כותרת עצומה.

3. העפנו את התגובות
למה? זו הייתה ההחלטה הכי שנויה במחלוקת, והיחידה שבנימין ואני באמת התווכחנו עליה. אני אמרתי תעיף, הוא אמר תשאיר. בסוף העפנו, לשמחתי (ואפילו בנימין מודה שעדיף ככה!). אבל למה? ראשית, התגובות הן בלוק ארוך מדי בעיצוב. שנית, הן לא מעניינות אף אחד. בימינו, כאמור, אם אתה רוצה לדבר עם אחרים ברשת אתה תלך לפייסבוק או לטוויטר. מייספייס? אף אחד לא באמת מגיב במייספייס, אלא מפרסם. וזה מאוד יפה שללהקת שולמית והציציות יש הופעה ביום שישי, אבל זה לא צריך להופיע אצלנו. עמוד המייספייס הוא כרטיס ביקור שלכם, לא לוח מודעות של אחרים.
לא רוצים להעלים לגמרי? בסדר, אז תעיפו הכי למטה שאפשר, וחסמו את האפשרות לפרסם תמונות. זו הדעה שלנו, לפחות.

3. העפנו את הנגן
ושמנו במקומו נגנים של Bandcamp לכל האלבומים שלנו. זה כל כך מובן מאליו מבחינתי שלא ממש צריך להסביר, ובכל זאת: הגולשים רוצים מוזיקה, לכן הם באו למייספייס. הנגן מגביל אתכם? תיפטרו ממנו, יש אלטרנטיבות טובות יותר.

זהו. בשבילנו זה עובד, ובתכל'ס זה לא לקח יותר מדי זמן או כוח לעשות.

עוד פרופיל מעודכן וחכם: Al Hotchkiss שם את הכל בטור אחד, מהחשוב ביותר להכי פחות חשוב.
זוועה: The Sleepers.

מסכימים עם הגישה שלנו? העבירו לחבריכם המוזיקאים, ועדכנו אותנו אם שיניתם את המייספייס.

לא מסכימים? נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות. אנחנו לא נושכים, להיפך, אנחנו אוהבים ללקק.

הירשמו לעדכונים במייל | עקבו אחרינו בטוויטר | בואו להופעה של Morphlexis VS Pits במוצ"ש!

כי פתאום חשבנו: למה לא, בעצם?

כל האלבומים ניתנים להאזנה מלאה ובחינם. רוצים להדביק נגן כזה בבלוג שלכם? אין שום בעיה, פשוט לחצו על Share באלבום שתבחרו, ותוכלו להטמיע אותו במלואו כמו סרטון יוטיוב.

(עוד אלבומים של מורפלקסיס!)

זו ההזדמנות ללחוץ פליי ולהאזין לאסופת הדיסקים והאמנים הנהדרים האלה (בחיי שאני שמח וגאה להיות חלק מהמשפחה הזו ) ואם אהבתם – בואו תחלקו את המוזיקה עם אחרים (פשוט לחצו Share)!

קדימה, תפיצו את הבשורה הלאה!
(ובואו לבקר במייספייס המתחדש שלנו!)

מהצד שלכם לא אמורים לשים לב לזה בכלל – אבל זה הפוסט הראשון שאני כותב בגירסה החדשה של הבלוג של היס, כך שאני נרגש. אני נרגש עוד יותר שסוף סוף עדכנו את הוורדפרס (הפלטפורמה עליה פועל הבלוג הזה) מהגירסה המיושנת שלה לגרסה הכי חדישה ומשובחת. תענוג!

ואם אנחנו כבר מדברים על פלטפורמות אינטרנט פתוחות ונפלאות, ששינו את הדרך בה אנחנו גולשים ברשת – בואו נדבר רגע על ויקיפדיה.

ויקיפדיה, כפי שכל ילד עם חיבור פס רחב יודע, היא המקום שבו אתה באמת לא קיים אם אתה לא נמצא שם. זו גירסת האמת למדריך הטרמפיסט לגלקסיה, זה מאגר הידע האנושי הגדול ביותר אי פעם, זה נורא כיף ובחינם!

כמישהו שמנהל לייבל מצד אחד וכותב על מוזיקה מצד שני, זה גם כלי עבודה שלא יסולא בפז (אני ברצינות לא מבין מה עשו לפני 20 שנה כשרצו לכתוב על תופעה או אדם עלומים כלשהם. איפה מצאו את המידע, וכמה זמן זה לקח להם?). כשמגגלים דויד פרץ, ערך הוויקיפדיה שלו הוא התוצאה הרביעית, אחרי הבלוג והמייספייס שלו. זה קריטי, וזה מידע חשוב.

לנדב אזולאי אין ערך בוויקיפדיה. לדויד פרץ יש ולהיס רקורדס יש, אבל אני כתבתי אותם, וזה מעפן. לכן אנחנו רוצים להזמין אתכם (כן אתכם!) לכתוב ערך וויקיפדי לנדב אזולאי.

מה צריך להיות בערך?
מה שנראה לכם רלוונטי. מידע ביוגרפי (אפשר למצוא חלק ממנו פה), תמונה (מותר לקחת מהפליקר שלנו), קישורים, מה שתרצו. אם זו הפעם הראשונה שלכם בוויקיפדיה, כדאי להציץ בערכי מוזיקאים אחרים כדי ללמוד. אפשר להיעזר בכתבות מהארץ, מאקו או השאלון, וכל דבר אחר שתמצאו. העזתם ועידכנתם? רוצים לאמת עובדות או שמועות? בואו נדבר על זה בתגובות!

"אפשר להתווכח עם אזולאי. לא מוכרחים להאמין לו כשהוא שר "גם זנב לשועל לא הייתי מתנגד להיות" ("לאסוף שאריות"). גם לא כשהוא קובע שהוא "בצד של הרעים", כשברור שמקומו המובהק בצד של הטובים – לפחות מבחינת השירים, הנגינה, האיכות ובעיקר הכישרון. בצד של הרעים? אם כבר, בצד של הקרעים, שמתחברים אצלו ליצירה מרגשת ושלמה, גם מבלי להתאחות" – תימורה לסינגר, ביקורת אלבום ב-Ynet [4.5 כוכבים מתוך 5]

"אפשר להתחיל להתפעל קודם מהמוזיקה, ואפשר להתחיל גם מהמילים – והשירים של אזולאי הם כמה מצגות של הכתיבה הכי מוכשרת שיצא לי לשמוע במוזיקה הישראלית. הוא מלהטט במילים, לא מפני שהוא רוצה להתחכם, אלא מפני שזה בדיוק המקום הנכון שלהן. נדמה שהמילים מתחרזות מפני שהן נמצאות שם, תוחמות את השורות, ולא להיפך" – אורן ראב על האלבום [וגם על ההופעה, בבלוג The gospel according to whom]

"הנה עוד מישהו שאולי נראה עוד כמה שנים על במות גדולות. נדב אזולאי השיק את אלבום הבכורה הכה מצופה שלו, ופוצץ את תמונע. מהר מאוד השולחנות והכיסאות זזו הצידה כדי לפנות מקום לעדת המעריצים ההולכת וגדלה שמול הבמה. אזולאי נשמע כמו הבן האובד של משפחת בנאי, ולא רק מהצד של אהוד – הלחנים שלו לוקחים לא מעט מהחותם הייחודי האביתרבנאיי, אבל עדיין שומרים על מהלכים מאוד מאופיינים, מהלכים שאפשר לכנות נדבאזולאיים. המוזיקה שלו מלאה שיאים, מקטן לגדול, משקט לרעש" – נדב לזר על ההופעה [בבלוג אטמי אוזניים]

ועוד: תומר יודילביץ' ב-NRG | וידאו מהופעת ההשקה בתמונע | הופעות קרובות של אמני היס

בעוד כמה ימים אנחנו מעיפים לכל הרוחות את ההאזנה המלאה לאלבום ומשאירים רק שניים-שלושה שירים – אם עדיין לא האזנתם בחינם, זה הזמן – לחצו כאן משמאל או על הלינק.