Morphlexis – All Mirrors Are Empty
25 מרץ
תזכורת: מעכשיו ועד יום שישי בערב ניתן להוריד בחינם את כל הדיסקים!
אני אוהב חדרים לא קונבציונליים להקלטות. לרוב אולפנים "רגילים" לא מנצלים מספיק את התהודה שניתן להפיק מחללים לא מטופלים ומעדיפים במקום זאת להקליט בחללים אקוסטיים סטריליים להקלטות סטריליות ורק בשלב המיקס לשחק עם תהודה מומצאת או דיגיטאלית. אני מודה שיש בזה לא מעט הגיון אבל אם לרגע נניח את ההגיון בצד – מה שבאמת מדליק אותי הוא צליל שמהדהד בחלל טבעי. באותה תקופה בה הקלטתי את הדיסק הראשון הייתי בקשר עם מספר מוזיקאים ויחד ערכנו ג'ם סשנים סהרוריים במנהרות תחת גשרים באיזור מפרץ חיפה, פלשנו למפעלים נטושים בעמק האלכוהול תוך כדי שהערנו נרקומנים מסטולים משינת הסיוטים שלהם וערכנו בהם ג'אמים עם כל חפץ או כלי מוזיקה שמצאנו. הצלחתי אפילו להקליט חלק מההופעות המאולתרות האלה ולשלב אותם כדגימות צליל בשירים מאוחרים יותר. כך שבפעם הראשונה שיצא לי להקליט באולפן "רגיל", התמזל מזלי שהוא שכן במרתף ותפקד למעשה כמקלט ומי שניהל אותו דאז היה חבר ממש טוב שלי.
בסוף 1996 שכרתי זמן הקלטות באולפן של עיריית חיפה, שנועד לשמש בעיקר להקות נוער מרכז-כרמליות, אך זה היה האולפן היחידי שהייתי יכול לממן בשטיפת כוסות בפאב. הציוד היה מאוד בסיסי: כמות נכבדת של מיקרופונים דינאמיים (sure SM57 + SM58) וארבעה קונדנסרים זולים שנתנו תוצאות צליל לא רעות בכלל, בנוסף היה שם מכשיר הקלטה 8 ערוצים דיגיטלי חדיש (לזמנו), קונסולה (מיקסר) ענק ואפקט דיליי דיגיטלי פסיכי שהיתה לו נשמה כאוטית. לאחר כמה הקלטות כשאזל לי הכסף ונאלצתי להפסיק, פ' (חברי שניהל את האולפן) ניגש אלי והציע שאעזור לו בהפקות שלו ובתמורה הוא יתן לי זמן הקלטות חופשי בלילות או בימים בהם האולפן עומד שומם וזה היה בסדר גמור מבחינתי, כך שעבדנו הרבה בלילות. מרכז הכרמל בשעה 3 לפנות בוקר הוא מקום סחוף רוחות, מוקף ערפל ועננים שמטיילים עירומים ברחובות כשלכל הנוף מסביב היתה איכות של חלום ואני בטוח שמשהו מזה דלף לתוך מרתף המקלט בו הסתגרנו והתנסינו בצורות שונות של רעש. אני חושב שזה היה באחד הלילות האלה כשגיליתי את הצליל המדהים שהפיקה דלת המקלט בזמן שמקישים עליה וההד הלא יאומן שליווה כל הקשה בזכות מעלה גרם המדרגות הגבוה שהוביל לסדנאות ריקות. צלילים כאלה פשוט גורמים לי לרצות לתעד אותם ולהקליט.
All Mirrors Are Empty התחיל כאילתור של הקשות על דלת המקלט כשעל ההשראה והלך הרוח היה אמון טקסט שכתבתי מזמן ותמיד תמהתי מה אני אעשה איתו. הקלטנו עם 2 מיקרופונים (דינמיים) שהיו קרובים לדלת ולמצילה שעמדה בסמוך ובנוסף שתלנו מיקרופון שלישי (קונדנסר) במעלה גרם המדרגות כדי להקליט את ההד. תופפתי עם ידיים חשופות ועל הקצב הוספתי אחר כך את צליל החריקות של ידית הדלת (הצליל הזה שנשמע כמו חצוצרה מעוותת ומרוחקת). אח"כ בנינו את תפקידי הבאס עם גירסא קצת מוזרה של מינימוג ששכב לו באולפן, הקלטתי את תפקידי הגיטרות והזמנתי חבר יקר שניגנתי איתו באותה תקופה, גיא גולדנברג, שישלים את המוזיקה עם הצ'לו החולמני שלו. התוצאה היא מין עירבובית צלילים ערפילית כמו העננים של מרכז הכרמל בשעה שלוש לפנות בוקר.
תזכורת: מעכשיו ועד יום שישי בערב ניתן להוריד בחינם את כל הדיסקים!
מפתיע ומאכזב.
מפתיע כי לקרוא את הסיפור הזה מעורר בי השראה עמוקה להכות על דלתות של אולפנים חשוכים…ןלעשות מוזיקה חסרת גבולות.
מאכזב כי הייתה לי תחושה שיום אחד מישהו ידבר על האלבום הזה בלשון עבר וחבל…מדובר באלבום חובה בכל ספרייה \ תקייה של אלה שאינם פוחדים להיות אמיתיים…