וככה הם נראים. מיד אחרי התמונות המרגשות – טקסט שכולל את החדשות הרעות (וגם אותו תקראו, יש לכם ברירה?)

נחשו מי עיצבה בכישרון-על את העטיפה אבל עדיין לא קיבלה את הכסף שלה? נכון, שני קדר!
ואת תמונת החזית צילם דני מכליס, אם אינני טועה בשם שלו. שם טוב, מכליס.

אז מה הבעיה, אתם שואלים?

אז זהו, האמת היא שמה שאנחנו לא מראים לכם בתמונות, מרוב בושה, הוא שיש חתיכת פאשלה ענקית בהדפסה הזאת. כלומר, כן, באלף העותקים שכבר הודפסו ושילמנו עליהם וקיבלנו הביתה בארגזים ממש ממש כבדים.

העימוד של החוברת לא נכון.

מן הסתם, בחוברת שמתקפלת לשניים ומחוברת בסיכות (כמו רוב החוברות בעולם), לא מדפיסים את הדפים ברצף ההגיוני שלהם, כי אז הכל עשוי לצאת מבולגן והלקוח יהיה ממש כועס וירצה להרוג מישהו. משנים את הסדר הטבעי בצורה הגיונית ומחושבת, כך שאחרי שכל הכפולות יודפסו ויהודקו בסיכות, דפדוף בחוברת יניב את הסדר הרצוי של הדפים. זה לא מה שקרה כאן, הכל יצא מבולגן והלקוח (אנחנו) ממש כועס ורוצה להרוג מישהו.

אז מה עושים, לכל הרוחות?
זהו, שאנחנו עדיין לא יודעים. אם זה לא מחורבן לגלות את זה אחרי ההדפסה, זה עוד יותר מחורבן לגלות את זה ביום חמישי אחרי הצהריים, כשאי אפשר כבר לתפוס אף אחד בבית הדפוס וצריך לחכות עד יום ראשון.

חרא.

אז אנחנו מקווים לטוב. האשמה היא בחלקה הקטן שלנו. קיבלנו דוגמה ממוחשבת לאישור, עם מספרי עמודים מאוד מבלבלים. נדב, בנימין ואני אישרנו כי הנחנו שזה פשוט חלק מהעולם המוטרף של בתי הדפוס בו אנחנו לא בקיאים. לעומת זאת, גם שני קדר – בעלת ניסיון רב עם בתי דפוס מתוקף היותה מעצבת – ראתה ואישרה. כך שאני די בטוח שלא כל הבעיה היא אצלנו.

כאמור, אנחנו מקווים לטוב. במקרה הכי גרוע, לכל אחד מהמאזינים יהיה משחק קטן (והאמת היא שיש לי לא מעט דיסקים מכובדים ומצליחים מחו"ל שהמילים לא מודפסות בהם בסדר השירים הנכון, ואני חושב שזה אפילו לא נובע מטעות).

תקשיבו, לא משנה מה אומרים לכם בנוגע לבתי דפוס, זה תמיד הרבה יותר גרוע. כמובן שאמירה כזו מכילה הסתייגויות: לא כל בתי הדפוס אותו הדבר ויש כאלה שתענוג לעבוד איתם או שהמחיר שלהם מצדיק הרבה חריקות שיניים בדרך, אבל ברצינות – אם היומן מייעד לכם פגישה עם בית דפוס בצהריים ואתם הלקוחות, כדאי שתביאו איתכם טונות של סבלנות, מגאפון וראש שום.

לשמחתי שלשום נקבעה לי פגישה בבית דפוס מהחביבים שנתקלתי בהם (הוא אפילו נמצא כאן בצפון!) כדי לאשר סופית את הדפסת העטיפה של נדב. כשהגעתי לשם הזהירו אותי מראש שזה עלול לקחת קצת זמן: "המכונות עושות לנו היום קצת בעיות אז תתאזר בסבלנות, רוצה לשתות משהו?"
ניצלתי את הזמן כדי לצלם קצת:

היו שם את כל ערימות פחי הצבעים הללו שלא יכולתי להתאפק ולצלם אותן בפוזות מגרות.

פתח היציאה של מכונת הדפוס, הרבה כפתורים וניתן להבחין בכבשן המאוורר שמייבש במהירות את ההדפסה כשהיא יוצאת.

צילום הישר לתוך הקרביים של הכבשן.

מנהל בית הדפוס סימן לי שעומדים להכניס את הגלופות של נדב למכונה, רצתי כדי להספיק לתעד את הרגע.

מכאן מזינים את הנייר.

זה הנסיון השלישי שיצא מהמכונה.

בדקנו שוב ושוב עם זכוכית מגדלת כדי לוודא שצבעי השחור, צהוב, אדום וכחול מסונכרנים ויושבים על אותו גריד, אחרת התוצאה תהיה פסיכדלית ומשעשעת – לא בדיוק מה שהתכוונו אליו.

זה הצילום האחרון שצילמתי לפני שעזבתי את בית הדפוס, אחרי שוידאנו שהכל יושב במקום והצבעים נראים כמו שצריך. ממש רגע אחרי אישרנו את ההדפסה והמכונות החלו לרעום.

עוד תמונות מהביקור בבית הדפוס תוכלו לראות בפליקר שלנו.

אני מקווה שלקראת סוף השבוע הבא כבר נוכל למשש את הדיסקים, ארוזים ומוכנים להפצה!

זו עומדת להיות הודעה קצרצרה:
אני ממש מתרגש לכתוב כאן שהדיסק של נדב אזולאי, "בצד של הרעים", לאחר שעבר כל כך הרבה (הוקלט ואז הוקלט מחדש ובעצם מחכה לצאת כבר 3 שנים!) נכנס בסוף השבוע למפעלים מהם הוא אמור לצאת בעוד שבוע וחצי בערך מודפס, ארוז ומנויילן למישעי!
CDI קיבלו את המאסטר והם כבר החלו במלאכת השיכפול ובנוגע להדפסת העטיפה (השלב הכי טראומתי כאן בלייבל בכל הוצאה לאור של דיסק) כולי תקווה שהפעם הכל יעבור בשלום, אני אשתדל להיות נוכח באופן אישי בבית הדפוס כדי לוודא שהכל יתקתק כמו שעון קימל.

- סליחה אדוני, מה אתה עושה כאן?

- באתי לצפות בהדפסת העטיפה "בצד של הרעים", תגיד אתה באמת חייב לאכול סנדביץ' מעל הנייר כאן? זה בדיוק נכנס למכונה, זה לא ישאיר כתמים?

- אל תדאג! (מנקה במהירות פירורים במיונז מנייר 180 גרם) אנחנו יודעים מה אנחנו עושים!

- רגע, למה זה יוצא כל כך גדול?!

- מה לא דיברנו על 12 מ' על 12 מ' ?

- זה לא מ'! זה ס"מ!!!!

- הו!

- נו, עכשיו איך תכניס לדבר הענק הזה דיסק?!

- המממ.. כן, זו בעיה – אולי תשקול לשים שם כמה דיסקים בו זמנית?

- מה?! על מה אתה מדבר ?

- כמה דיסקים, נו.. אתה יודע, זה יחסוך לך. תוכל לשים 50 דיסקים בעטיפה אחת.

- בטח, יש כאן מספיק מקום לשיכון עשרה משפחות עולים לפחות!

- לא מצחיק, אני מאוקראינה.

- סליחה.

רק ביום ראשון יצא הסינגל השני של נדב אזולאי, "בצד של הרעים" (ככה נראית עטיפת האלבום באותו השם), והספיק להפוך לשיר השבוע של רדיו תל אביב ולזכות להשמעת בכורה חגיגית בוואלה.

לחצו כאן להאזנה לשיר "בצד של הרעים" של נדב אזולאי!

והחבר'ה בוואלה אוהבים וכותבים:

"'בצד של הרעים' – איזה שם מעולה לשיר – הוא עוד הוכחה למי שעדיין היה לו ספק שאזולאי הוא כבר לא הדבר הבא, אלא הדבר האמיתי"

קפצו לשם כדי להאזין, ומחר או מחרתיים נעלה לכאן גם אנחנו האזנה לשיר. כאן בצד שמאל נמצאת עטיפה הסינגל, לסקרנים, הקליקו עליה לצפייה בגודל מלא. (בתמונה: הרגל של נדב אזולאי, בועטת בתחת שלנו כדי שנוציא כבר את האלבום. תצלום: גיל נמט)

סוף כל סוף, תמונת חזית סופית ל"בצד של הרעים" של אזולאי. דני מכליס הבארשבעי צילם בלונדון, שני קדר עיבדה בתל אביב. מומלץ לצפות בעמוד נפרד כדי שהרקע של הבלוג לא יפריע.

אז מה דעתכם? מה התמונה הזו מעלה לכם בראש?