הופעות בחינם – כן או לא?

17 יוני

בשבועות האחרונים נתקלתי בכמה דעות ברשת בנוגע להופעות בחינם – הכוונה היא להופעה שהכניסה אליה חינמית, וסביר להניח שגם האמן עצמו לא מקבל עליה כסף. מצד אחד זה נשמע כמו עושק, מצד שני זה כלי מצוין – אז כן או לא?


לורה מארלינג מופיעה בחינם ברחוב, לאחר שלא הורשתה להיכנס להופעה של עצמה (בשל גילה הצעיר)

בראיון [קובץ PDF] שנתן שאול מזרחי, הבעלים של מועדון הבארבי, בשנת 2005 הוא אומר: "הקהל לא יגיע יותר להופעות בתשלום, אם נמשיך להשריש את התרבות של הופעות חינם". כשחושדים במזרחי שהוא טוען את זה רק מפני שכבעל מועדון אין לו שום רווח מהופעות חינמיות, הוא עונה: "אני לא נדפק מזה, מי שנדפקים הם האמנים. היום זמר צריך לסגור את סיבוב ההופעות שלו אחרי ארבעה-חמישה חודשים, כי אחרי זה כבר אין קהל. אבל שבעה חודשים אחרי שהתקליט של אלג'יר יצא, אני עדיין ממלא את המועדון. למה? כי לא ראו אותם בשום פסטיבל, לא ראו אותם בשום חינמון. אתה רוצה? תשלם כסף בכניסה, תיכנס להופעה ותעריך את זה. אבל אם ביום הסטודנט כבר ראית את ברי סחרוף יחד עם 50 אלף איש, למה שתקנה כרטיס?"1

מזרחי מתייחס בעיקר להופעות גדולות של אמנים יחסית גדולים, אבל מה על אמנים קטנים? כאלה שלא ממלאים את הבארבי, ואולי בלי להופיע בחינם מדי פעם, לא ימלאו אותו לעולם?

עודד מזרחי, שהקירבה שלו לשאול מסתכמת בכך שהוא מנהל את מועדון ה"קולטורה" הסמוך לבארבי (שלאחרונה הפך לחברת אירגון מופעים), טוען שגם לאמנים קטנים זה מזיק. בטור קבוע לאמנים מתחילים שהוא מפרסם באתר "הסקיצה+", הוא כותב: "הופעה בחינם כמוה כמו להצהיר 'אני לא שווה שתוציאו עלי כסף'. הפגיעה פה היא כפולה – מעבר להצהרה התדמיתית, גם הקהל שהגיע להופעה החינמית לא ישמח לשלם כרטיס בהופעה הבאה".23

הסינתזה בין המזרחיים נמצאת אצל נדב לזר מלהקת "הדוגמניות", שמחזיק גם את הבלוג המעולה והמומלץ "אטמי אוזניים". אצלו הגיעה לתשומת לבי האמירה של עודד מזרחי בפוסט מצוין שלו, ואני מסכים לגמרי עם דעתו של נדב עצמו: "מאחר ובתחילת הדרך עיקר הקהל מורכב מחברים בכל מקרה, זה לא כזה משנה אם הם חושבים שאתה שווה שיוציאו עליך כסף או לא. זה משנה רק אם הם אהבו את המוסיקה או לא – חברים הם סוכנים. אתה נותן להם תנאים מועדפים (הופעות בחינם), והם בתמורה מביאים לך לקוחות (חברים שהם סוחבים איתם, שמרחיבים את מעגל האוהדים הלא משוחדים, שיגיע גם להופעות בתשלום בעתיד). אספקט נוסף שמזרחי מתעלם ממנו הוא רכישת קהל חדש. אף זר מוחלט לא יבוא לשמוע אותך סתם כך אם זה יעלה לו כסף, אפילו אם זה רק ה-20 ש"ח שמקומות כמו הפרילנד גובים. בהופעות חינם לעומת זאת יש לך את ההזדמנות ליפול על "סתם" קהל שיושב במקום, שלא מכיר אותך ועשוי להתלהב ממך. על ההופעה הבאה שלך הוא כבר ישמח לשלם".
קפצו לפוסט של נדב כדי לקרוא גם על הפיתרון המושלם שהוא מציע בסוף הפוסט.

ולאן דעתכם נוטה בעניין הופעות חינם? בין אם אתם קהל, מוזיקאים, או שניהם?

  1. קריאה נוספת: גיאחה מתכסח עם שאול מהבארבי [בחזרה]
  2. קריאה נוספת: המדריך למוזיקאי העצמאי של עודד מזרחי [בחזרה]
  3. קריאה נוספת: הקולטורה הופך למשרד הפקות [בחזרה]

4 תגובות לפוסט “הופעות בחינם – כן או לא?”

  1. יובל 17. יוני, 2008 at 19:32 #

    אבל מה קורה כאשר המופיע לא שווה אפילו הופעה חינמית?
    (ואלה הרוב כיום)

    אז ברור שבהתחלה אפשר ורצוי ללכת על חינם, בלי להתלבט יותר מדי.

    בהמשך, לא חשוב כמה אתה אומן יוצר נחשב, שווה… וכו'. אין קשר. מי שרוצה לבוא להופעה שיבוא וישלם. האומן צריך לקבל כסף על זה שהוא בא (דלק, זמן, פרנסה) ולא על זה שמי שהגיע נהנה או לא.

    זה דיון לא לדיון בכלל מבחינתי.

  2. עידית 18. יוני, 2008 at 11:10 #

    את אלג'יר ראיתי לראשונה בחינם, ביום הסטודנט בתל אביב.

  3. קסטה 18. יוני, 2008 at 18:23 #

    חינם לא. מחיר זול כן (אבל באמת) מחיר זול מביא הרבה אנשים ומכירות, אבל לא כאלה שסתם עברו במקרה ולא "משקיעים את עצמם" באירוע (לא יודעת להסביר בדיוק)

    חינם אפשרי ורצוי במקרים נקודתיים של הופעות/מסיבות רחוב, אירועים קהילתיים או פסטיבלים שממומנים על ידי גופים ענקיים שישלמו לאמנים (ראה עבודה עברית במימון אורנג')

    למה לא לגמרי חינם – עניתי לתגובה שלך גיא אצלי בבלוג לגבי כתיבה והרצאות בחינם – זה פחות או יותר אותו העיקרון.

  4. עמיר 25. יוני, 2008 at 15:43 #

    בתור מישהו שהופיע גם בחינם וגם עבור תשלום:

    לכל ההופעות שלנו הגיעו בעיקר חברים, כי מה לעשות, היינו בתחילת דרכינו וכסף לפרסום לא היה לנו.
    אי-אפשר להכניס את כל החברים בחינם, ואז תמיד יהיו כאלו שיתבאסו לשלם 30 שקל בשביל הופעה של איזו להקה חדשה ויעדיפו בהופעה הבאה לשבת בבית ולראות ליברפול-צ'לסי (אלון!), במיוחד כשהלהקה הזו היא להקה שהוא יכול לראות בחינם כשהם עושים חזרות.
    וכשאתה מופיע בחינם אז אתה מרגיש זילות כלשהי. אתה מגיע לפאב, ממלא אותו, ובסוף לא רק שאתה לא רואה מזה שקל (והרי השקעה בכסף לחזרות, דלק, פרסום מועט, זמן יקר) ואתה מרגיש שדופקים אותך.

    אני, לו הייתה לי את האפשרות המופלאה להיות שוב חבר בלהקה – הייתי מגיע לסיכום כלשהו עם בעל מועדון שבו הוא לא גובה תשלום בכניסה אבל כן גובה מינימום מהלקוחות (נניח, עשרים שקל, שזה מחיר מינימלי של חצי ליטר בירה בלי לדבר על טיפ).
    ואז בסוף הוא משלם לי, האמן, סכום סמלי ביותר של 200-300 שקל.

    ככה כולם מרווחים. בעל המועדון מקבל קהל רב שיודע שהוא מגיע להופעה חינם (וממילא מזמין שתיה) שיוציא לפחות 20 שקל לאדם.
    הלהקה צוברת קהל וביטחון, וגם כסף מועט כדי לממן עוד 2-3 חזרות…
    והקהל הרוויח הופעה בחינם. אז יהיו כמה ממורמרים שיתלוננו על זה שהם חוייבו על מינימום, אבל ממילא הם היו מזמינים שתיה אז… התלונות יהיו מעטות.

    זה פיתרון קצת עקום, אך יעיל. לדעתי.

השאירו תגובה!