לפני שאתה מעתיק, צורב או מעלה את ההקלטות האלה לאינטרנט
14 מרץ
הבוקר הגיע לידיי עותק פרומו מדיסק לייב של הסינמטיק אורקסטרה, הרכב בריטי שאני מאוד, מאוד אוהב ויצא בלייבל Ninja Tune (לוגו מימין). הדיסק הגיע מאחי הגדול שעובד בחנות דיסקים ולכן זכה לקבל את עותק הפרומו הזה. רציתי נורא לשמוע את הדיסק אבל אחי עמד ללכת, והפיתרון היחיד היה פשוט לעשות לו "ריפ" למחשב, כלומר להעתיק אותו לקבצי מפ3.
אבל רגע לפני שהקלקתי על כפתור ה-Rip, העיניים שלי נעצרו על משהו שהיה רשום על העטיפה. אני רוצה לשתף אתכם רגע, וברשותכם, תרגמתי את זה בחופזה לעברית:
"לפני שאתה מעתיק, צורב או מעלה את ההקלטות האלה לאינטרנט, קח רגע לחשוב על מה שאתה עושה ועל מה שאתה לא עושה. אתה לא "מכניס מכה לממסד". אתה לא "עוזר להפיל חוקי זכויות יוצרים מיושנים". אתה לא "משחרר את התוכן מידי התאגידים". אתה גם לא "מקדם עבורנו את התקליטים שלנו". אתה מקשה מאוד על המוזיקאים של The Cinematic Orchestra להרוויח שכר ראוי בתמורה ליצירת המוזיקה שלדעתך היא טובה מספיק כדי שתיתן אותה לחברים ומכרים. אתה מקשה על לייבל עצמאי כמו Ninja Tune להישאר בביזנס (אנחנו לא מנסים לגנוב מאף אחד, אז אל תעמיד פנים שאנחנו כן – אנחנו מתחלקים בכל הרווחים 50-50 עם האמנים שלנו, ומוציאים מוזיקה שאנחנו מאמינים בה ולא מוזיקה שלדעתנו תרוויח הכי הרבה כסף). אין לנו בעיה שתעתיק את הקיא התאגידי האחרון מחברות הענק, אבל אל תעמיד פנים שזה כמו להעתיק את הדיסק הזה. כי יום אחד, כשאנחנו כבר לא נהיה פה וכל מה שיישאר הוא שניים-שלושה קונגלומארטים בינלאומיים ענקיים שמוציאים רק זבל שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, אתה תצטער שלא הקשבת לנו: אל תקליק…"
מיותר לציין שאנחנו ב-Hiss חותמים על כל מילה כאן, אבל מה אתם חושבים על זה? בקשה אותנטית ומשכנעת, או ניסיון עקר של נינג'ה טיון לתקוע אצבע בסכר הנפרץ?
לי זה נראה משכנע, במיוחד כי אני יודע (דרך הבלוג) איך לייבל כמו 'היס' פועל.
אני חושב שזה גם וגם. סופו של דבר הם צודקים, הם לא מפלצת תאגידית והעלאת המוזיקה שלהם לאינטרנט עשויה לפגוע בהם ובאמנים שלהם.
מאידך התעשיה משתנה. ונכון, יש בשינויים האלו הרבה בעיות שפוגעות בלייבלים ובאמנים אבל יש צד אחד של תעשיית המוזיקה שמצבו השתפר פלאים – הצרכנים. הצרכנים מעולם לא היו במצב טוב יותר: הם יכולים כיום להחליט עבור מי הם ישלמו ואיך. אפשרויות ההאזנה של צרכן מוזיקה כיום גדולות פי אלף מאלו של אותו צרכן מוזיקה לפני עשר-עשרים שנה, וגם אפשרות שלהם להביע את האהבה שלהם לאמן מסויים ולהפיץ אותה גדלה פלאים.
היום אני יכול להכנס לסולסיק, למצוא את האלבום החדש של המה-שמם, לשמוע אותו, ואם אני אוהב אותו לכתוב עליו בבלוג שלי סדרת פוסטים מתלהבת ורק אז לבחור לשלם עליו.
אסור גם לשכוח שהשינוי באופן השיווק של המוזיקה מלווה בשינויים נוספים – בימינו קל יותר ליצור אלבומים. מה שבעבר היה צריך לעשות באולפן שלם אפשר בימינו לעשות במרתף או במטבח – התוצאה אולי לא תהיה טובה כמו אם היא הייתה נעשה באולפן אבל היא עדיין תהיה סבירה ומעלה.
כמו כן נראה לי שאפשר לחבר את השינוי בצריכת המוזיקה בשינוי הכללי בצריכת התרבות. אם בעבר כדי להתפרסם היה צורך להתחיל במועדון השכונתי, לעבור משם למעדונים קטנים, אז אולי להתחיל להופיע במקומות רציניים, ורק אז אולי לזכות לקצת פרסום בימינו אפשר להתפרסם (או לפחות להתחיל להתפרסם) על ידי כמה לינקים שהופצו בקפידה. גם במודל הזה יש בעיות, אבל נראה שגם הוא מתפתח ומשתפר.
אני מאמין שסופו של דבר ההשתנות הזו לא תביא לסגירת כל האלטרנטיבה והתחזקות המיינסטרים אלא שהיא תיצור תעשיה אלטרנטיבית היררכית פחות וישירה יותר.
ובאמת נדמה שהעובדות תומכות בתאוריה הזו – כיום יש מספיק אמנים 'לא חתומים' במייספייס כדי למלא לפחות קטלוג של לייבל בינוני. ענקי מוזיקה כמו רדיוהד או NIN יוצרים מודלים חלופים שרוקדים על שני החתונות ומעל לכל – השיח המוזקלי גדל והתרחב הרבה מעבר למה שהוא היה לפני כן.
לצערי לכל המוזיקה שאני שומע אני מקשיב דרך המחשב, כך שכל דיסק שלי עובר ריפ.
מכאן ההחלטה היא האם לשתף או האם לאו. אני משתדל לא לשתף דיסקים ישראלים במקרים מסויימים אפילו מוסיף הערה לרכישת הדיסק המקורי. למה אני עושה זאת?
רוב האמנים הישראלים להם אני מקשיב פועלים בלייבלים הקטנים, ניתן למצוא את הדיסקים שלהם במחירים מוזלים ושווים לכל כיס. אז לאחר שאתם מורידים אותם באינטרנט ומחליטים שאתם אוהבים אותם, לכו לקנות את הדיסק המקורי.
עוד הערת הגב, הדיסק הזה כמדומני יצא במהדורה מוגבלת?
גם ברשת היה קשה למצוא אותו- סינמאטיק שולטים
דייב – אם קשה למצוא את הדיסק הזה ברשת, כנראה שהכיתוב שלהם הצליח למלא את משימתו
בסופו של יום (לפני כמה חודשים) הצלחתי לשים ידי על הדיסק. החלק הראשון בהחלט משובח.
ומי אמר לך שאתה מתעסק עם מוזיקה איכותית ?
למה כל אינדי שמוכר שני אלבומים (לאמא שלו, ולכותב הבלוג שלו) רואה בזה איכות שהוא יכול להתנגח בה מול המיינסטרים?
אבל בלי קשר, אם אתה מאמין ומזדהה עם מה שתירגמת, אתה כנראה לא היית על כדור הארץ בזמן האחרון.
זה די פאטתי לחשוב ככה.
ברצינות.
הישאם יקר,
לא ברור לי מה קראת, אבל כנראה לא את הפוסט שלי.
א. לא נאמרה בפוסט הזה ובקטע המתורגם בו אף לא מילה אחת על *איכות*. איכות היא עניין של טעם ואם אתה לא אוהב את מה שאני אוהב, אז יופי טופי לך ולי אבל זה לא רלוונטי בשיט לעניין שבו מדובר.
ב. לעצם העניין, ההבדל בנושא הרלוונטי בין אינדי למיינסטרים הוא לא האיכות (שהיא סובייקטיבית) אלא כמויות הכסף ודרך ההתנהלות הכספית, העסקית והמוסרית בין האמן, הלייבל והקהל שלהם.
ג. אם אתה לא מסכים עם הקטע שתרגמתי, לבריאות – בשביל זה יש את מנגנון התגובות ואני מבטיח לך שאנשים יתייחסו לתגובה שלך יותר ברצינות אם היא לא תדיף כזה ניחוח מתנשא ומזלזל.
ד. לדעתי, מה שפאתטי באמת הוא שאנשים באמת חושבים שהם יכולים להוריד, להעתיק ולשכפל כל העולה על רוחם כמה שהם רק רוצים, ושאין לכך שום השלכות על האמנים שמהמוזיקה שלהם הם נהנים.
ברור לי שהשינויים הטכנולוגיים מביאים שינויים במודלים העסקיים שסובבים את המוזיקה שעוברת בין האמן למאזין, ברור לי שלהפצת מוזיקה חופשית יש גם יתרונות כלפי האמן, אבל בין האמן שמאונן במייספייס בלי פרוטה לפורטה ובין טרנט רזנור שעושה מיליוני דולרים בלי לייבל יש עשרות אלפי אמנים ברחבי העולם שנמצאים במקום של הסינמטיק אורקסטרה: הם שמחים שהמוזיקה שלהם מגיעה ליותר אנשים, והם נפגעים מכך שהאנשים האלה לא חושבים ששווה להעניק תמורה חומרית כלשהי על האמנות ממנה הם נהנים וממנה יוצריה מתפרנסים.
אם אתה רוצה להמשיך ולהיות עלוקה שלא תורמת דבר לתרבות שאותה היא צורכת – לבריאות. אם יש לך יותר מגרם חוט שדרה מוסרי, תוציא את הראש מהתחת ותתחיל לראות מה קורה גם מחוץ למעגל המאזינים בלבד – אצל האמנים.
המצוטט שלך מתלונן על ענקים שמוציאים ומשווקים זבל שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר תקרא מה שתרגמת. מי הבטיח לו שהוא שווה יריקת האזנה?
איפה פה הזלזול ואיפה פה היהירות.
מה קרה, אתה לא יכול שלא להתעוות אם לא מסכימים עם דעתך ?
תתפלא יש דעות אחרות.
עזוב דיעות עכשיו.
אני אומר לך שוב, אם אתה מתלונן על תרבות ההורדות וכולי, אז אתה לא היית על כדור הארץ בזמן האחרון.
אם תגיד לי שלא הורדת, אתה בעצמך לפחות 50 דיסקים, אני אהיה כמעט בטוח שאתה משקר.
תקרא דעות של אחרים, ותפנים שיש דעות של אחרים.
אתה ממש חייב להבין את זה.
אין לך שום אפשרות אחרת.
לא באנו להתווכח ולריב. ולא להוציא את הראש מהתחת כפי שהמלצת לי, כי אין לך מושג אם הכנסתי את הראש שלי לתוך התחת, אולי, אני משער, שאתה רק ניחשת שאני הכנסתי את הראש שלי לתוך התחת. אבל, אני אעזור לך בעיניין הזה … לא הכנסתי את הראש שלי לתוך התחת שלי.
הורדתי הרבה דיסקים וגם נתתי שירים להורדה בעונג שבת – אבל גם קניתי מספר עצום של דיסקים, הלכתי להופעות וחזרתי והפצרתי בקוראים של העונג שבת לרכוש את מה שהם אוהבים, ולשמחתי רבים מהם אכן עושים את זה.
אני לא חושב שהבקשה של נינג'ה טיון והסינמטיק אורקסטרה היא פאתטית ואני לא חשוב שפאתטי להסכים איתה. היא לא נכתבת מתוך התעלמות או בורות לגבי מה שקורה בכדור הארץ בזמן האחרון, אלא מתוך ניסיון לפנות ישירות לקהל שלהם ולשנות את מה שקורה בכדור הארץ, שמועיל בעיקר למאזינים ופוגע לא מעט באמנים (ובעיקר בחברות התקליטים, קטנות כגדולות, אבל זה פחות חשוב בעיניי).
גיא,
לא אמרת מה עשית בסוף…
אני לא חושב שדין RIP כדין שיתוף. בדיוק כמו שה home taping לא הרג שום מיוזיק ביזנס, גם זה שקניתי דיסק והעברתי אותו למחשב לא אמור להפריע לאף אחד.
טוב נו, אבל למי יש כוח עוד פעם להכנס לזה, מרגיש שכבר אמרו כל מילה אפשרית על הנושא.
בעיקרון אם אתה קונה אין שום בעיה להוריד… זה במקום ללכת לחנות ולשמוע שם בלחץ של זמן.
להישאם:
מאיפה הוציאו אותך? נכנסת לאתר בשביל להתנגח? בן כמה אתה, 13? הרסת את היופי של האתר עם הקטנוניות שלך.
לפני הכל אני רוצה להגיד שאני מעריך לגמרי את כל מה שאתה (גיא) אומר ועושה, אבל יש אמת בדברים של האישם (מלבד ההתקרנפות).
ברישום על העטיפה, נינג'ה טיונס מבדילים את עצמם מהמיינסטרים, כלומר הם מגדירים את עצמם כשוליים.
השוליים הם קיצונים (ימין שמאל, לבן שחור) ואני די בטוח שנינג'ה טיונס רואים את עצמם כ"איכותיים" מאשר "לא עוברים את סף המינימום או לא מצליחים לעורר עניין".
וכידוע איכות היא תלויה באוויר, תפסי אותה, בובה.
בנוסף לזה, מי אמר שבעולמנו אנו מגיע ללייבל כלשהו 50% מההכנסות?
לפני 50 שנה לא יכולת להחשף מעבר לקהל של המתנ"ס אם לא הייתה חברת תקליטים שתדחוף אותך ותחשוף אותך, אם נרצה – הדרך החוצה כבר סלולה. למה שהלייבל המודרני לא יזכה ל 10% מההכנסות? למה "אומנים" צריכים לשאת תעשיה שלמה של ערכי-דין על הגב?
בסופו של דבר נוצר רושם קצת עקום, זה שהם לא מתעסקים בנערות חצי-עירומות ופרסומות לפפסי לא עושה אותם פחות מיותרים.
"אלחנן" – אני מסכים איתך בעניין הלייבלים, ואני יודע שזה מוזר כשאומר את זה בעל לייבל. אבל זה לא משנה את המצב – בין אם האמנים מקבלים 50%, 90% או 100%, ההכנסה שלהם נפגעת. נכון שזה הכי 2001 לנסות ולשנות את העובדה שהכנסת האמנים נפגעת מהורדות, אבל לצד כל ההתפתחויות המבורכות במודלים של אמן-קהל ברשת, זו עדיין בעיה שיש לתת עליה את הדעת.