גבירותיי ורבותיי, אלבום השנה…

…של ערן מהבלוג לטאת האמבט, הוא הייקו בלוז של איזה אחד עם שם של ערס מבאר שבע.

""הייקו בלוז" הוא אלבום השנה שלי לא כי הוא האלבום הכי טוב שיצא השנה בארץ (או בכלל) – הוא בהחלט מהטובים שיצאו השנה (ויצאו הרבה טובים) אבל לאו דווקא הטוב ביותר. הסיבה שהוא אלבום השנה שלי היא הערך המוסף שהוא מהווה עבורי. האלבום הזה הפך לחלק ממני. [...] כל מי שעבר תהליך של בחינה עצמית אל מול שאיפותיו המקצועיות, אל מול חלומותיו, אל מול זהותו; כל מי שמצא את עצמו במקום לא טוב בחיים ורצון עז לעשות שינוי – ויקח את הייקו בלוז ויקשיב לו, ממש יקשיב לו – אני בטוח שיתחבר אליו עמוק, היישר אל הליבה. [...] בסופו של דבר [אפשר] לומר ש"הייקו בלוז" הוא בהחלט האלבום שעשה לי את 2007. גם כי הוא מהיצירות המוזיקליות והטקסטואליות שהכי אהבתי השנה – והרבה בזכות העובדה שבמובנים מסוימים הוא שינה את חיי."

פה מתבקש גילוי נאות בדמות "אני מכיר את ערן ומת עליו, יש לו בלורית נפלאה והוא אחד מחבריו הטובים של הלייבל שלנו", אבל כשחושבים על זה, אין פה שום צורך להתנצל. אנחנו מקפידים, או לפחות משתדלים, להכיר ולהתקרב אל האנשים שאוהבים את המוזיקה שנוצרת בהיס רקורדס. זה חלק מהרעיון הבסיסי שלנו, לשבור את המחיצות שבין "לייבל" ל"קהל". אז כן, ערן השתתף באריזות של הייקו בלוז והגיע להופעות והוא גם ידיד טוב שלי אישית. זה לא משנה, כי זה עובד הפוך: הוא לא אוהב את הדיסק הזה בגלל שהוא חבר שלנו, הוא חבר שלנו בגלל שהוא אוהב את הדיסק הזה (וגם בגלל שאנחנו סקסיים להחריד, בעיקר בני עכשיו כשהוא לא מסתפר). וזה הבדל גדול.