2007, האינדי הישראלי אוהב אותך
17 דצמ'
2007 נגמרת, ויותר משהיא הייתה שנה מצוינת למוזיקה הישראלית, עם אלבומים חדשים ומבורכים של שלומי שבן, הבילויים, נעם רותם, פונץ', קוואמי, רונה קינן ורבים אחרים שיצאו בחברות הגדולות, 2007 הייתה שנה גדולה, אפילו ענקית, למוזיקה הישראלית העצמאית.
תצלום: גרבולון
כלומר, הביטו סביבכם, האינדי מרים את ראשו בגאווה ולראשונה מזה שנים מקדיש לא מעט מאמצים להוצאת תוצרים משובחים ולא רק לטפיחה עצמית על השכם. בין השאר, Earsay של האוזן השלישית נתנו לנו את מאד בליס ואת אלפנט פרייד וכרגע הוציאו את השני של המידנייט פיקוקס, High-Fiber הוציאו השנה את ביט 69 ואת קיובן בי, Tin Star הוציאו אלבום שלישי לקטאמין, פית/קית שיחררו את לבנון השלישי, דני הדר ונגה שלו המעולים, ED ודיוויד בלאו, זק"א ואלעד זאב (בין השאר), הבייסמנט/מקלטתקליטים הורידו הילוך אבל עדיין סיפקו את "האלבום האחרון" המעולה של הפוריטנים הצעירים, ואנובה – לייבל חדש נולד! – הפגיז כבר בחודשיו הראשונים עם איטליז ונועה בביוף, ועוד היד נטויה ועמית ארז בדרך, ועוד ועוד ועוד…
ועזבו את הלייבלים! אתם יודעים כמה אמנים ישראליים הוציאו השנה אלבום בלי ללכת לאולפן גדול, בלי חברת תקליטים, לפעמים אפילו בלי להדפיס דיסק?
תקשיבו, משהו ממש טוב קורה פה וקשה להתעלם ממנו.
כל כך קשה להתעלם ממנו, שפסטיבלי "חוצמזה" בצפון ו"אינדינגב" בדרום הופתעו בעצמם מכמות האנשים שהגיעה אליהם.
מה שאינדינגב הבהיר במיוחד לנו ולכולם, הוא שהאינדי יוצא סוף סוף מתל אביב. תמיד הייתה עשייה מוזיקלית עצמאית מחוץ לתל אביב, אבל מאז המפץ הגדול של Fact הירושלמיים, נדמה היה שהאינדי הישראלי הצטמק לאיזור 03 בלבד.
והנה, השנה הסצינה הבאר שבעית סוף סוף נושאת פירות שאפשר לרכוש – לפחות הייקו בלוז והאלבום של נועה בביוף – הירושלמים חזרו לתמונה, אינדינגב משך 1,000 איש לדרום (אין לי מספרים על פסטיבל חוצמזה), אנשים ואמנים זרמו מכל הארץ לאירועי "פולק'לה", והאינטרנט…
איך אפשר בלי האינטרנט?
אי אפשר. כלומר, אפשר אבל קשה, ועדיף עם. כי חובבי וצרכני המוזיקה העצמאית מפוזרים בשלל מקומות בארץ, ולפעמים גם לא בארץ. זה יופי שיש כמה פאבים או מועדוני הופעות שבהם אתה תמיד יכול למצוא עשייה מוזיקלית עצמאית ואנשים שנלהבים ממנה וששים לדבר עליה ולהזין אותה וליהנות ממנה. אבל בלי הפורומים, הבלוגים, תכניות הרדיו ואפילו כמה מדורים בעיתונים, ה"סצינה" הזו הייתה ממשיכה להתחפר בתוך עצמה ברדיוס של חמישה בלוקים במרכז תל אביב.
אבל זה פחות ופחות מרגיש כמו "סצינה", אלא כמו הרבה מאוד סצינות קטנות שמסתכמות במשהו גדול יותר. וזה כיף. זה משמח אותי בטירוף. ו-2007 לא הייתה השנה שהמציאה את האינדי הישראלי וגם לא זו שהעלתה אותו על נס והפכה אותו למשהו שאפשר גם להתפרנס ממנו בכבוד. אבל היא הייתה חתיכת שנת מפנה רצינית, שלדעתי – אחריה הדברים ייראו אחרת, טובים יותר, אופטימיים יותר לכם, לנו, ולכל מי שמאמין ומתעסק במוזיקה עצמאית בארץ.
אנחנו לא מתכוונים לחכות ולראות מה תביא לנו 2008. אנחנו מתכוונים לעצב אותה בעצמנו. אתם איתנו?
אני אתכם.
ו.. לבנון השני אתה מתכוון, נכון? לא פיספסתי משהו אני מקווה…
לא היה להם איזה EP לפני Sunken City?
אולי אני מדמיין.