רעמים בנגב

תמיד הפליא אותי איך אירופאים יודעים לחגוג את התרבות שלהם.
אם תתעה ברחובות ערי הבירה או סתם תחלוף דרך סימטאות בעיירות שדה נידחות תמיד תוכל למצוא מוזיאון עם תערוכה עדכנית, מועדון הופעות קטנטן שצלילי פולק מקומי מפכים מתוכו, פסטיבל מפלצתי בפארק או סתם מיצג ספונטני בלופט נטוש – חווית התרבות שם נגישה ומהווה חלק משגרת היום יום ובאופן לא יאמן – אפילו יש לו ביקוש. לעומת זאת נראה כאילו מוסדות המדינה בישראל ויתרו מזמן על השקעה בכל מה שקשור לפיתוח והפרחת תרבות (להוציא מקרים של שימור פיסות נוסטלגיה) ומותירה אותנו לחסדי סלקום-קולה שיפריחו את השממה בשלל פסטיבלי מוזיקה שמרגישים בעיקר כמו קניון סינטטי אחד גדול ועתיר הורמונים תוך מיחזור להקות שהן בתורן ממחזרות תהילת עבר מוזיקאלית או כל אותם "כוכבים-נולדים-וכבים-לרגע" בחסות ערוץ 2. כנראה עדיין לא הבינו שיש בארץ פריחה, כמעט חסרת תקדים, של יוצרים עצמאיים ותרבות מוזיקה חדשה מגוונת ואיכותית – והכל קורה כאן ועכשיו. למעשה כפי שזה נראה כרגע המוזיקה העצמאית הישראלית נראית הרבה יותר שוקקת ומעוררת תיאבון מאשר תעשיית הפופ המנומנמת.

ככה מפריחים את השממה – צילום: גיאחה הנדיב

כל ההקדמה הזו באה לתאר קצת ממה שהתגלגל לי בראש כשעשיתי את הדרך חזרה צפונה (עם גיא!) מפסטיבל "אינדינגב" הראשון. התמזל מזלי לקחת חלק בפסטיבל כנגן אורח בהרכב של שני קדר הכבירה (יחד עם חיים רחמני, יהוא ירון וגיא ביבי שאני מעריץ את העדינות בה הוא מלטף את התופים) וכשעמדתי שם מוקסם אחרי ההופעה, בין מאות האנשים שהרכיבו את הקהל ולא יכלתי להפסיק לבהות בחמישה זאטוטים קטנים שרקדו והתפלשו בחול לצלילי "ערים וזכרון 2" – זה היה הרגע המדוייק שבו נחתה ההבנה שמשהו אדיר קורה כרגע במתחם מצפה גבולות. אני חושב שזו הפעם הראשונה שנתקלתי בפסטיבל אינדי עם אירגון מופתי, עמידה בלוחות זמנים, סאונד בריא ואווירה נהדרת – נראה שכאילו סוף סוף גם היוצרים העצמאיים וגם הקהל מתחילים להבין שלא מדובר כאן ברומן חולף או בסטוץ מזדמן אלא בקשר יציב, עז תשוקה – ביחוד מצד מתן ואסף מארגני הפסטיבל, שעם הרבה חזון ומעט עזרה הצליחו להרים אירוע מאורגן למופת מתוך האין של חולות הנגב.

למעשה כל מה שאני רוצה לכתוב כאן הוא תודה ענקית למתן ואסף על החזון והביצוע ללא רבב.
הגיע הזמן שנחזיר לעצמנו את התרבות לידיים, לא?

השור הזועם מהנגב – צילום: גיאחה החתיך

* * *

כעת לפינת הפרסומת-העצמית-חסרת-הבושה:

היום (יום שני 29.10, או שזה בעצם כבר יום שלישי כי מדובר בחצות..) אתארח בתוכנית "דרכים צדדיות" של עדי מור הנהדרת וארקח שעתיים ליליות של טריפ אסוציטיבי-מוזיקלי. אם אתם מתקשים להירדם ואתם גרים בתל-אביב תוכלו לקלוט את התוכנית ברדיו 106FM. אם אתם נרדמים אבל אינכם גרים בתל אביב, ניתן להאזין כאן בסטרימינג (בערוץ 321 דרך הוט או ערוץ 71 בלווין).
מקווה שתהנו.

עדכונים נוספים בהמשך