אחת הפנטזיות שדויד ואני זורקים לחלל האוויר במהלך כל מפגש הוא להקים הרכב משותף.
אני יודע שאם אי פעם התוכנית ההזויה הזו תצא לפועל ההרכב הזה ישמע כמו להקת קאן ביום שהם יחליטו לעשות מוזיקת קאנטרי כפסקול לסרט טבע תת-ימי, אבל המרחק בין באר-שבע לצפון ולוח הזמנים הצפוף של שנינו מנעו מאיתנו עד עתה לממש את החזון הסהרורי הנ"ל. כפיצוי על תוכניות גדולות שאינן מתממשות, דויד מסר לידיי את הערוצים הטריים של "הייקו בלוז" כשהם עדיין חמים מסשן ההקלטות הראשוני (לפני כשנתיים וחצי) וכמו ילד במגרש לגו ענק, הרשיתי לעצמי לפרק ולהרכיב מחדש את השיר כרצוני ולהפוך אותו ל.. הממ.. יותר מורפלקסיזי אני מניח.
לאחרונה חזרתי לרימיקס הזה ושפכתי את קרביו שוב לכור ההיתוך של אולפני הביתי כדי לתקן, לעדכן, ללוש ולאפות את הכל על חום גבוה והנה הוא מוגש לכם כאן, כמתנה לקוראי הבלוג בלבד (הצלחתם להחזיק מעמד לכל אורך שלבי ההוצאה לאור של "הייקו בלוז", שלחתם לנו מילים טובות כשכל כך היינו זקוקים להן ועשיתם איתנו את דרך המתלאה עד לפוסט הנוכחי? – ברור שאנחנו רוצים גם קצת לפנק בחזרה!)
enjoy!

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

דויד פרץ – הייקו בלוז (מורפלקסיס רימיקס), אפשר גם להוריד את הקובץ כאן

תזכורת קטנה – עדיין ניתן להאזין כאן לגרסא המקורית לתקופה קצרצרה.

מישהו במקרה קרא את עיתון "העיר" של הסופ"ש?

הפוסט הנוכחי יוקדש לאחד האלמנטים המשמעותיים לכל אמן עצמאי שרוצה להוציא לאור את המוזיקה שלו ולעקוף את גבולות הגלובוס החומרי (חברות הפצת דיסקים), לצלול היישר אל ההפצה הדיגיטלית (כמו אתרי iTunes, eMusic וכו') ובכך לצמצם עלויות (הדפסת דיסק) או אם כבר הוצאתם לאור דיסק – זו הזדמנות נהדרת להרחיב את מעגל ההפצה לחו"ל בצורת mp3 (נכון,בעל איכות מפוקפקת אם תשאלו אותי ודויד יקירנו כבר הרחיב על זה כאן – אבל קשה להתווכח עם מיליוני נגנים שהאות i דבוקה להם בתחילת השם).

אז איך מתחילים?
קודם כל רצוי שתהיה לכם הקלטה כלשהיא, גם לואו-פיי יכול לעבוד או ביצוע מרגש ל-"איש-זאב בחלוני" בליווי שקיות ניילון ונפיחות – כל עוד זה מוקלט, ייתכן שאי שם בצידו השני של האוקיינוס יש מישהו שישמח לשלם על זה כסף כדי שיוכל להתייחד עם היצירה שלכם באינטימיות שנוצרת בין שתי ממברנות האייפוד שלו.

יש לי טרק מעולה ואפילו הכלבה שלי מיצי מתארחת לסולו יללות קורעות לב – מה אני עושה?!
אוקיי, הירגע, נשום עמוק והאכל את מיצי שלא תנבח.
הבה נעשה סדר בדברים.
רוב אתרי המוזיקה בחו"ל לא ממש אוהבים להפיץ או לרכוש זכויות הפצה דיגיטאליות ישירות מאומנים לא מוכּרים: זה הימור מבחינתן וכאב ראש עצום להנהלת החשבונות, אז עצתי היא לא לבזבז את זמנכם בפנייה ישירה אליהם – בשביל זה יש מתווכים. בין המתווכים הפופולאריים ניתן למצוא את CD Baby, שרבים בקרב האמנים העצמאיים בארץ מצאו בה פינה חמה ואוהבת. אני, לעומת זאת, לא אוהב את העובדה שכדי לפתוח שם חשבון אמן, עוד לפני שמכרת דיסק אחד אתה נדרש לשלם 35$, על כן אני ממליץ על חברה אחרת – IODA והם אפילו לא דורשים דמי הרשמה, רק נתח של 15% מסכום המכירות (אנא עיזרו לבנימין למצוא מפיץ שיהיה מוכן לחטט באוזן תמורת אחוז דומה).

ספר לי קצת על… נו… איך קראת לזה?
IODA. כעיקרון הם משמשים חברת הפצה לכל החנויות המקוונות של מדיה דיגיטאלית – רשימה מסודרת של אתרים אליהם היא מפיצה ניתן למצוא פה. בנוסף, יש להם שירות מעולה בשם PromoNet. השירות הזה מהווה דרך נהדרת להפגיש בינך, האמן, לבין עשרות אלפי בלוגרים ורשתות חברתיות שמנויות על השירות הנ"ל וזה עובד בערך ככה: האמן בוחר מס' שירים שישמשו אותו כסוג של סינגלים למטרות פרומו, השירים הללו עוברים ל-PromoNet ומוצעים להורדה למס' גדול של מנויים, נניח פלוני בשם גיא חג'ג' שנרשם כמנוי ומחזיק בידיו בלוג (מופרך לחלוטין) בשם "עונג שבת" יוכל להוריד את השיר שלך, להתלהב ממנו כאילו אתה ג'ואנה ניוסום הישראלי ולשתול אותך כשיר השבוע בבלוג. ככה כולם מרוויחים – אתה זוכה לחשיפה כשאיזה דרדק עם בלוג מתלהב ממך ומפיץ את הבשורה והוא בתורו מרוויח, כי יש לו אפשרות לתת באופן חוקי וכשר את השיר שלך להורדה לקול מצהלות הקהל, כולם כאן מרוויחים בסופו של דבר.

ואוו, מגניב! אני רוצה להיות ג'ואנה ניוסום הישראלי ושגיאחה יתלהב ממני!!!
רד מיד מהשולחן ותלבש בחזרה את החולצה!
ולמה יש לך חזייה?!

אל תשאל – זה סיפור ארוך. אתה חייב להגיד לי איך בכלל נרשמים ל-IODA?
זה די פשוט, קודם כל רצוי שיהיה לך אתר אישי או לפחות בסטה ב-myspace כדי שתוכל להפנות את אנשי IODA להתרשם מהרפרטואר שלך. תתחיל עם מייל מנוסח היטב ונעים באנגלית שיכיל קישורים שונים להיצע המוזיקלי שלך, מנסיוני הם עונים יחסית מהר והם יתנו לך טיפול אישי וחם.

אוקיי, נניח והתקבלתי, השיר שלי הפך ללהיט ואני רוצה להגדיל את מס' החזיות שברשותי – איך אני חוטף מהם את הכסף?
קודם כל רצוי שמאזן ההכנסות שלך ממכירות ברשת יעלה על 25$. אם עלית על הסכום הזה, אתה עדיין צריך למלא כמה טפסי מס הכנסה באנגלית (שיסופקו לך עם כניסתך ל-IODA), ורק אז יונפק לך הצ'ק השמן ותוכל לחגוג באגף ההלבשה התחתונה במשביר.
היי, תעזוב לי את היד!

נכון שאתם הולכים להפיץ כך את דויד פרץ דיגיטלית ברחבי הרשת? נכון?
אהה… כן. אבל זה מידע מסווג – אל תגלה לאף אחד: ככה גם הפצנו את שני קדר ואת מורפלקסיס.

מי זה?
אין לי מושג..

כך הגדיר ריי מאתר "אינדי" את הייקו בלוז, בביקורת (או "ביקורת" כפי שריי עצמו מכנה אותה) שכפי הנראה תגלה אפילו לדויד כמה דברים חדשים על האלבום הזה.

אני אוהב לקרוא את הביקורות של ריי (גם בשרת העיוור) לא רק בגלל טעמו המוזיקלי ונקודות המבט השונות שהוא מאמץ לעצמו בכל פעם, אלא קודם כל בגלל שבכל ביקורת שלו אפשר לשים לב – אי אפשר שלא לשים לב – שהוא מקשיב לאלבום שהוא מבקר. הוא באמת באמת מקשיב. הוא לא מריץ את האלבום כמה פעמים ואז יושב לכתוב. הוא לא מרפרף. הוא מקשיב, הוא מצמיד את אוזניות הסטתוסקופ ללב האלבום ולא מסתפק בהקשבה לקולו של הזמר. וזה הצעד הראשון וההכרחי שכל כך הרבה מבקרי מוזיקה שוכחים היום. כולם שומעים את הדיסק, בהחלט, חלקם אפילו מאזינים לו כמה פעמים. אבל מעטים הם אלה שבאמת מקשיבים.

אם אני לא מובן מספיק, נסו לחשוב על זה ככה: אתם יכולים לראות תמונה, ציור כלשהו. נניח, Danae של גוסטב קלימט שתלויה לי עכשיו מעל מסך המחשב. לראות אותה זה להיתקל בה פה או שם. יותר מכך, אפשר להסתכל עליה. זה מה שאני מקווה שאתם עושים עכשיו, אחרי שפתחתם את הציור בחלון חדש. אתם מסתכלים עליו, ומתרשמים לכאן או לכאן: ציור יפה או לא יפה, עושה לכם משהו או לא עושה לכם משהו, הייתם תולים בחדר או לא הייתם תולים. אבל אם אתם רוצים לבקר את הציור הזה, מוטב שתתבוננו בו. לא מזמן גיליתי, באחד הספרים שקראתי, שהמילה "להתבונן" מקורה בשורש ה.ב.נ. כלומר – להתבונן פירושו להסתכל וגם להבין, או להסתכל כדי להבין. אחרי שתתבוננו בציור תוכלו להחליט לא רק אם הציור הזה עושה לכם משהו או לא, אלא מה הוא עושה לכם, ולמה בדיוק.

אולי אתם קוראים עכשיו ומעווים את פרצופכם במחשבה של "למה גיא טורח להסביר לי עכשיו את המובן מאליו?" – אבל אל תשכחו, אנחנו מדברים כאן על ביקורות מוזיקה. אני מבקר מדי פעם אלבומים עבור וויינט, ואני מודה שלא תמיד קל באמת להקשיב לאלבום (בטח לא כשהדדליין נוגס בעכוזך). אני מאוד מאוד משתדל, אבל לא תמיד אני מצליח או מספיק. לפעמים אני סתם מאזין, או רק שומע כמה פעמים. כדוגמה (ואני נותן ביקורות שלי לא כפרסומת עצמית אלא פשוט כי אני לא יכול בביטחה על טיב ההקשבה הספציפי של מבקרים אחרים), לאלבום של ביורק ממש הקשבתי. ל-RJD2 סתם האזנתי כמה וכמה פעמים (אף פעם לא פחות מעשר, כפי שחונכתי היטב ב"שרת העיוור").

גם אני חוטא מדי פעם במה שמרגיז אותי מאוד לקרוא במקומות אחרים (במיוחד כשכותבים על אלבומים של היס, שקרובים לליבי במיוחד) – ביקורות בהן המבקר לא באמת מקשיב לאלבום לפני שהוא כותב עליו. הוא רק שומע אותו.
ריי הוא אחד מהנפלאים שבאמת מקשיבים, ומכך אני מאושר (וגם, כמובן, מהעובדה שהוא אהב את האלבום וכתב עליו ביקורת חיובית).

אלו היו 120 שניות על "חשיבותה של הקשבה בבואך לכתוב ביקורת מוזיקלית בישראל של שנות האלפיים".
[והתמונה הנפלאה לקוחה מכאן, תחת רישיון שיתוף הוגן]

מסתבר שההופעה המתוכננת בירושלים (משכנות שאננים, 3.8) בוטלה כי "אתם לא נותנים בראש". אחלה סיבה, תודה רבה, מפיקים נבונים!
צר לנו, אבל אלה החדשות.

בכל מקרה, לאלה מכם שמגרדים בראשם ותוהים למה הבלוג שומם כבר מספר ימים, ובכן הסיבה הברורה וההגיונית היא… האמת היא שאין לנו תירוץ. על בני ועליי נחתה עננת חוסר-השראה רצינית, ואנחנו פשוט לא יודעים על מה לכתוב!
אנחנו מקווים מאוד לצאת מהעננה הזו בקרוב, ואם יש לכם רעיונות ל"על מה בני וגיא יכתבו בבלוג של היס", אנחנו פתוחים מאוד וקוראים את כל התגובות כאן, אז תרגישו חופשי.

אה, חרוסלמה. בירתנו הנצחית ומקום הולדתם של כמה מהמאכלים הכי טעימים שאני מכיר (והספרים הכי טובים שקראתי).

בזמן הקרוב, ירושלמים יקרים שלנו, נגיע אליכם בשלל צורות ותצורות, אז פתחו את היומנים ורשמו לפניכם…

יום רביעי 18.7
בשעה 22:00 יארחו אסף, מיקי ודודו מרדיו הר הצופים את דויד פרץ יחד ואיתי בלטר לשעתיים של ניגונים, זמירות והשמעות. הירושלמים מביניכם מוזמנים להגיע לתחנה ולהיות קהל באולפן! אם אתם רוצים לבוא, סעו לרדיו הר הצופים, באוניברסיטה העברית. לא יודעים איך להגיע? דברו עם דודו (054-7634209) או התקשרו לאולפן (02-5882277).
כל השאר מוזמנים להאזין בתדר 106fm בירושלים, או להאזין לתחנה אונליין, בפלא הקרוי אינטרנט.

יום חמישי, 19.7
אחרי שנחתם מהשידור המשובח ברדיו הר הצופים, אתם מוזמנים לכתת את רגליכם אל הצוללת הצהובה, שחוגגת 16 שנות פעילות (!!!) בערב מיוחד במיוחד. הופעות של תמר אייזנמן, J. Views, קרולינה, תומר יוסף ועוד, וגם דוכנים של מיטב לייבלי ארצנו – כולל אותנו, כמובן. מורפלקסיס ושני קדר יעמדו שם לשירותכם וימכרו את מרכולתנו, ומורפלקסיס יתקלט מחומרי הלייבל, כולל רימיקסים וביצועים שונים ומפתיעים. כל הסיפור יתחיל ב-19:00 ויעלה 0 שקלים בדיוק. עם זאת, כדאי להגיע מוקדם כי ייתכן ולא יישאר מקום!

יום שישי, 3.8
כחלק מסדרת "הופעות קיץ מול החומות", יופיעו דויד פרץ ולהקתו על גג משכנות שאננים (ליד טחנת הרוח של מונטיפיורי, ימין משה) ביום שישי (3.8) בשעה 16:30, בהופעה שבטוח תהיה מיוחדת במיוחד. כניסה תעלה 30 ש"ח וכרטיסים יימכרו אך ורק ביום המופע. הסתערו על החומות משל הייתם יוונים!

מקווים לפגושכם רדיואית, הופעית ודוכנית,
The Hisses