Hiss Records

קצת חדשות טובות בניסוחו של גיאחה:
א. העטיפות לדיסק – הדבר שעיכב אותנו עד עכשיו – נמצאת ברגעים אלה ממש בבית הדפוס, שקיבל השבוע אישור עבודה ועובד במלוא המרץ, בכוונה לספק לנו כמה מאות עותקים עוד בסוף השבוע הזה, או מקסימום ביום ראשון. האריזות האלה יילקחו צפונה לגליל הנאה והחמים, ושם יודבקו עליהן ספוגיות והדיסקים עצמם, הן ייארזו בניילון עם מדבקת Hiss טריה וחתיכית בפנים, וירוצו-יאוצו לשני מקומות עיקריים: 1. אליכם, החבר'ה שהזמינו מראש! תקבלו גם פיצוי קטן ודבילי (כמו שאנחנו אוהבים), על כך שנאלצתם לחכות. 2. למכירה בהופעות ההשקה של דויד בשבוע הבא – יום שלישי (26.6) באוניברסיטת בן גוריון, יום רביעי בתמונע בת"א ויום שבת בבית המוסיקה בי-ם. בחלק מההופעות יהיו גם אורחים שווים, אז אל תפספסו!
ב. ה-DVD, כמו שיציין בנימין עוד רגע, כבר מוכן, וגם חוברות הבונוס נמצאות עכשיו תחת מכבשי הדפוס. הכל מגיע לכדי סיום, לו חיכינו כולנו יותר מדי זמן.
ג. תזכורת קטנטנה: מחר, יום חמישי, שני קדר שלנו תופיע עם הרכב מעודכן (חיים רחמני, גיא ביבי ואירוח של אבישי אפרת) ב-"גדה השמאלית", תל אביב, בשעה 21:30. בנימין ימשול בגאון בעמדת הסאונד, וגיאחה יריע בקולי קולות בין השירים. במקום יימכרו גם דיסקים של שני במחיר לייבלי (30 ש"ח – בדיוק כמו עלות הכרטיס להופעה). תבואו!
ועכשיו, המקלדת לבנימין…

* * *

לאחר שבוע ומשהו קצרי נשימה, ללא שינה ועם תזונה לקויה (דבר שתוקן במהרה בזכות טלי הבלתי נלאית – תודה בייב!), הסופ"ש קרב לו ומפריח חיוך של סיפוק על פנים שלרוב אני מזהה כשלי. למה החיוך? ובכן, אני ממליץ לכם להתעדכן כאן בימים הקרובים (בנימין ממלא את פיו בקפה רותח וסובל בשקט).

בעצם רציתי לכתוב כאן קצת על הדיוידי, הבונוס המיוחד (עם חוברת) למזמיני מהדורת הדה-לוקס של "הייקו בלוז".
אני חושב שהרעיון לדיוידי החל כשהחלטנו להוציא לאור את כתבי "הדרך להייקו בלוז" של דויד, חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לא להזניח את הסרטונים הקטנים שליוו את הטקסטים הללו וגם הרגשתי קצת מתוסכל מהרזולוציה הנמוכה שיו-טיוב העניק להייקו הויזואלי הנ"ל. אז למה לא להעניק את הסרטונים הללו באיכות משובחת? גיא ודויד הסכימו באופן עקרוני, אבל טענו בצדק שזה לא מספיק. דויד הציע שנכניס לשם את "הייקו בלוז" בגרסת ה-24bit (רזולוצייה גבוהה יותר של צליל) ועם סאונד קצת שונה, הרעיון כמובן התקבל בתשואות רמות והתווסף מייד.
נזכרתי שבמהלך המיקסים והמאסטרינג האחרונים שדויד ערך לדיסק צילמתי לא מעט קטעי וידאו כדי לתעד את ההווי האינטנסיבי של אותם יומיים מוטרפים באולפן. עברתי על חומרי הגלם וערכתי אותם לכדי קליפ קצר בשם "אבודים בבאר-שבע" כשלצורך הפסקול השתמשתי בסקיצה לשיר חדש שדויד ניגן לי באחת מאותן ההפסקות שבהן ניסינו להקל מעט על האוזניים הרצוצות אחרי שעות מרובות של האזנה קדחתנית לשירים ותיקונים אחרונים ל"הייקו בלוז".
אבל עדיין זה לא היה מספיק.

"תגיד דויד, יש לך במקרה צילומים או איזה תיעוד וידאו מעניין אחר שאוכל להכניס לדיוידי?"
"תן לי לחשוב רגע. אני חושב שיש איזה סרט קצר שעדה (זוגתו של ניסים מסס מההרכב של דויד) צילמה לפני חצי שנה בערך.."
"וואלה, מה מצולם שם?"
"אני זוכר שקצת דיברתי על בלוז ויש גם תיעוד קצר של חזרה עם "הייקו בלו(ז)בנד", תדבר איתה ותבדוק אם אפשר להשתמש בחומרים האלה."
"היי, מגניב – אעשה זאת!"

לאחר שיחה קצרה ונעימה עם עדה, היא הסכימה ללא היסוס לתרום את הסרט הקצר לדיוידי.
"זהו טוֹבַרישים, יש לנו דיוידי." בישרתי בדרמטיות לדויד וגיא.
"רגע, רגע." הפסיק אותי הדויד, "פתאום נזכרתי שלפני שנתיים צילם אותי יורם קופרמינץ לאיזה ראיון שהיה אמור להיות משודר בטלוויזיה אבל בסוף ירד, אני חושב שיש שם גם כמה שירים שאני מבצע עם רות דולורס-וויס."
"באמת? למה לא אמרת את זה קודם?"
"טוב, נזכרתי בזה רק עכשיו. צור קשר עם יורם ותשאל אותו אם החומרים הללו עדיין קיימים."

אחרי התכתבות עם יורם הבנתי שהחומרים קיימים ועוד איך – אך מעולם לא עברו אפילו את שלבי העריכה אלא נשארו מיותמים על קלטת קטנטנה, אותה אספתי ממחבוא כפי שסיכמנו באחד מהביקורים שלי (הנדירים – יש לציין) בתל-אביב. כשדגמתי את החומרים למחשב עריכה ובהיתי בהופעה המוזרה הזו של דויד ורות באמצע כיכר ריקה בבאר שבע ואח"כ כששמעתי את הראיון, שהיה די מקיף – על מוות, בלוז, דיסקים אהובים ואהובות מוזיקליות, באר שבע כגן עדן תרבותי והתוכניות לעתיד ("אני מתכנן להוציא ממש בקרוב דיסק חדש בשם הייקו בלוז" – 2005) – הבנתי שנפל לידיים שלי אוצר. אחרי עריכה אינטנסיבית שנמתחה אל הלילה והבוקר שמיהר מדי לעלות, הצלחתי לקצר חומר גלם של שעה ל-20 דק' מזוקקות. התייעצתי עם יורם איזה שם ניתן לתת לסרט הזה. "הראיון – גרסת הבימאי", כתב לי בלי למצמץ.
אל כל התבשיל הויזואלי-אודיופאלי הנ"ל צירפנו גם אלבום תמונות קטן וחביב מצלמים שונים עם תיעוד הופעות, רגעים קטנים באולפן ופוסטרים למיניהם, ועמוק עמוק בפנים החבאנו כמה ממתקי הפתעה למי שידע ללחוץ נכון על כפתורי השלט
הדיוידי הושלם ומוכן.

ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לעדה אתגר וניסים "מונו" מסס, יורם קופרמינץ ואתי ניר, לכל הצלמים והצלמות ששיתפו עימנו את אוסף התמונות הפרטי שלהם עבור הדיוידי הזה.
תודה.

* * *

"מורפיוס, תקשיב, יש עוד מקום בדיוידי?"
"דויד, הדיוידי פרץ כבר מוכן – למה אתה שואל?"
"כי הגיע לידיי צילום הופעה בקלאב-הד באיכות צליל מדהימה."
"מה?? למה לא אמרת לי את זה קודם?"
"רק עכשיו זה הגיע לידיים שלי…"
"יופי דויד."

הורידו את "עצוב כמו מים" מתוך הייקו בלוז של דויד פרץ!
פורמט mp3
פורמט ogg (אם אתם מעדיפים קוד פתוח)
להורדה, לחצו כפתור ימני ואז "שמירה בשם…" או "Save target as…" או מה שלא תרצו, תלוי בדפדפן ובמערכת ההפעלה שלכם

עד שהעיכובים הקטנים ייגמרו והדיסק יהיה בידיים שלכם, קבלו בינתיים הורדה חופשית, כי הורדות זה כיף ומתנה ליום שבת זה כיף כפליים. שמעו את השיר, העבירו אותו לנגן שלכם, צרבו אותו, שלחו אותו במייל, שדרו אותו, עשו איתו מה שבא לכם (הזכויות עדיין שמורות).

אה, ואם הזמנתם מאיתנו את הדיסק, אנו מתנצלים על העיכוב. בדקו את תיבת המייל שלכם, מחכה לכם שם הפתעה קטנה.

שבת שלום, מדויד פרץ והיס רקורדס

"יציאתו הממשמשת ובאה של האלבום "הייקו בלוז" של דויד פרץ ופסטיבל סמילנסקי בשבוע שעבר סיפקו הזדמנות מצוינת לקפוץ לבאר שבע ולבדוק מה חדש בסצינה המוסיקלית העצמאית שמתפתחת בעיר בשנים האחרונות, בניתוק יחסי מהאחות הבכירה בתל אביב. ובהחלט יש חדש"

אמיר שילה מ"הארץ אונליין" קפץ לבאר שבע וחזר עם כתבה מלאה כל-טוב (וגם כמה טעויות זניחות) על דויד פרץ, נדב אזולאי, פסטיבל סמילנסקי וכל מה שרוחש וגועש בבאר שבע של היום. יש אפילו כמה מילים עלינו.

אנחנו עושים הפסקה מענייני דויד פרץ הבוערים, כדי לספר לכם על עניין בוער הרבה יותר: הופעה של שני קדר!
(הקליקו על הפלאייר כדי לצפות בו בגודל מלא)

לא, אתם לא מבינים את גודל המאורע – זו לא הופעה בה מתארחת שני קדר, זה לא פסטיבל בו משתתפת שני קדר ואפילו לא ערב מיוחד בו מופיעה גם שני קדר.
זו הופעה, שלמה, של שני קדר. במובנים מסוימים, זו הופעת בכורה.

האירוע ההיסטורי והמומלץ בכל פה יתקיים ב"גדה השמאלית" בת"א (רח' אחד העם 70) ביום חמישי, 21.6.07 (עוד שבוע וקצת), בשעה 21:30. כרטיסים יעלו 30 ש"ח ובהופעה יימכרו דיסקים של Bloodlines!

אם אתם אנשים אחראיים ורוצים לוודא שיחכה לכם כרטיס, תוכלו להתקשר מבעוד מועד לגדה השמאלית בשח-רחוק: 03-6292793.
גיא ביבי יופקד ברוב כישרון על התופים וחיים רחמני ידידנו הטוב יפליא בגיטרה ובאס. אבישי אפרת יתארח אף הוא ומורפלקסיס היקר שלנו יפקח באלגנטיות מעמדת הסאונד, ואם לא תגיעו – סביר להניח שלא תסלחו לעצמכם בזמן הקרוב, כי מי יודע מתי שניק שלנו תופיע שוב בתל אביב?

אם זה לא מספיק לכם, נרקומני-קדר יקרים, לאחרונה התארחה שני ב"רדיו הר הצופים" הירושלמי. יחד איתה היו באולפן חיים רחמני וטליק (מהתזמורת הטרופית של איליאה פאנסנוי). על הקונסולה ישבו נעמה מס ותמר מלינוביץ'. שני השמיעה שירים שלה ושירים שהיא אוהבת, והשלישיה נתנה באולפן סשן שלא יישכח במהרה. האזינו לתכנית המלאה דרך iCast! שיר בהופעה מתוך התכנית יינתן להורדה בקרוב מאוד ב"עונג שבת".

זהו! עוד עדכונים, חדשות, הפתעות (טובות!) ושאר עניינים – ממש כאן, מחר כנראה.
ואם בהופעה של דויד פרץ חשקה נפשכם, אל תשכחו לקפוץ ללוח ההופעות שלו.

קודם כל: אם הזמנתם אצלנו את הדיסק, קראו עד הסוף או דלגו עכשיו לסוף הפוסט, יש שם הודעה מנהלית חשובה.

מן הסתם, מעולם לא ניהלתי בית דפוס ואני לא יודע איך זה לנהל בית דפוס, אבל אם יורשה לי להביע את דעתי הלא מקצועית, אני חושב שאם לא אעבוד זה יפגע לי בעסקים. לא ככה? מחשבה די דבילית, תאמרו ובצדק, אבל איך תסבירו את העובדה ש-90% מבתי הדפוס שפנינו אליהם – לא רק עכשיו, גם בפרויקטים אחרים בעבר – פשוט לא חוזרים אלינו עם הצעת מחיר? לא שהם חוזרים אחרי יומיים, או באיחור, או משהו כזה. הם פשוט לא חוזרים. בכלל. בטלפון כולם נלהבים, ו"בטח תשלח ונעשה לך מחיר טוב", ו"אני חוזר אליך עד סוף היום מקסימום". אבל הפקס שלי שומם, תיבת המייל מעלה אבק והטלפון שכח כבר איך מצלצלים.

כך או כך – קיבלנו הערכת מחיר (שזה שונה מהצעת מחיר) מבית דפוס אחד, והצעת מחיר מפורטת מבית דפוס אחר, שהבהירו לנו היטב שאם אנחנו עדיין רוצים להדפיס להייקו בלוז עטיפה בכריכה קשה דמוית-ספר כמו שחלמנו, אנחנו בהחלט יכולים לעשות את זה בקלות. עלינו רק למכור את כל נכסי המשפחות שלנו. ואז נמכור לכם את הדיסק במשהו כמו מאה שקל.

ובכן, לא ולא. That just won't do.

במהלך סוף השבוע דויד, בני ואנוכי התהלכנו בעצבנות כל אחד בחדרו, החלפנו טלפונים מכורכמים, גלגלנו בראשנו מחשבות וניסינו לשקול כל הזמן את המאזניים: עטיפת-חלומות או מחיר הגיוני? כריכה מיוחדת או כזו שאפשר לקנות בלי לבכות שנתיים? אל תשכחו שמחיר הגיוני הוא לא רק הגיוני לכיס של הלייבל, אלא גם הגון לכיס שלכם. גם אנחנו קונים דיסקים, ואנחנו לא חושבים שדיסק ישראלי צריך לעלות יותר לצרכן מכחמישים שקל. עכשיו אנחנו עושים הכל כדי שזה באמת לא יקרה.
אמת, ייצור דיסק ועטיפה מגניבה לא עולה חמישים שקל. אבל אל תשכחו שמתוך 50 השקלים שאתם משלמים בחנות כמעט שליש הולך לחנות עצמה, עוד שליש הולך למפיץ במידה והוא מעורב (ישנן חנויות אליהן אנחנו מפיצים ישירות, בלי מפיץ באמצע), והחלק שנשאר מתחלק בינינו לבין האמן. העוגה, בסופו של דבר, די קטנה. ואם עלות הייצור כל כך גבוהה (המחיר שקיבלנו נושק ל-20 שקלים לעותק, רק לאריזה! זה עוד לפני הדיסק עצמו וכל שאר העלויות שמסביב), הרי לא תישאר לנו פרוטה לפורתא או איך שלא כותבים את זה.

אחר הצהריים ביום שישי נסעתי עם זוגתי היפה אביטל לחצר האחורית של בנימין, ובאמתחתי כמה דיסקים. לא רק להנעמת הנסיעה אלא בעיקר כדי למשש, לקפל, להביט ולבחור איזה סוג עטיפה אנחנו רוצים, עכשיו מגילינו מה אי אפשר. ליודעי ח"ן, בערימת הדיסקים נכחו גם Vitalogy של פרל ג'ם, Summer make good של Mum, מריה טיילור הראשון ועוד ועוד.
בסוף בחרנו במשהו די פשוט. העטיפה של The Finches, שאני לא מוצא תמונה נורמלית שלה ברשת כדי להציג לכם, היא מאוד פשוטה: קרטון (לא מעובד, חום) שמתקפל לשניים כמו כריכה, ובפנים יש מגש פלסטיק עם הדיסק וחוברת שדבוקה לכריכה הפנימית. נורא פשוט, נורא כייפי לגעת, וגם די מקסים. דיגיפאק, קוראים לזה. אצלנו היא תהיה שונה קצת. הקרטון לא יהיה חום ותהיה עליו הדפסה יפה, ובמקום מגש פלסטיק תהיה ספוגית קטנה ונעימה למגע. אבל העיקרון דומה. זה לא מה שחלמנו, אבל זה משהו.
אחרי שמיששנו ולחצנו והדבקנו ספוגיות לניסיון על כל מיני קרטונים ואביטל השתוללה עם הכלבה של בני עד ששתיהן נותרו חסרות נשימה על הדשא, התקשרנו לדויד ושמנו אותו על הספיקר. גם שיחות עסקים הופכות למעניינות, מצחיקות ומפתיעות כשדויד פרץ מעורב בהן, והשיחה הזו – שהייתה אמורה להיות דיון יבש בענייני קרטונים יבשים – נעה כל הזמן בין ייאוש קיומי קל למשבים של תקווה, בדיחות קרטון (שזה כמו בדיחות קרש אבל עם הומור דק יותר) ושלל איחולי שבת שלום לבביים.

היום בנימין הגיע לבית הדפוס בכרמיאל עם המפרט הקרטוני החדש שלנו, וקיבל הצעת מחיר מבהילה ביותר. העדפנו להניח שהמחיר הגבוה הוא בעיקר בגלל בית הדפוס ופחות בגלל המפרט שלנו. הרי דיגיפאק (עטיפת קרטון עם מגש פלסטיק לדיסק) היא עטיפה שכיחה ונפוצה, אין מצב שהיא עולה מספר דו ספרתי של אלפים. ואנחנו עוד מבקשים להדפיס אותה בלי הפלסטיק.
אז מהרגע שהתעוררתי אני מתקשר לעשרות בתי דפוס בצפון ובמרכז ומבקש הצעות מחיר. נחשו מה – כולם הבטיחו לחזור אליי. בינתיים עברו רק שלוש שעות כך שאני עדיין אופטימי, אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו נורא ממהרים. נמאס לנו להתעכב, נמאס לנו לאחר, אנחנו רוצים להוציא כבר את הדיסק הזה! מצד שני, אנחנו מעדיפים לחכות שבוע נוסף מאשר להוציא את הדיסק בצורה מעפנה. כי לחכות שהדיסק יגיע זה מבאס, אבל לנו נראה שלהחזיק במשך שנים דיסק מכוער על המדף זה מבאס הרבה יותר. אז אנחנו מסתכלים לטווח הרחוק ומשתדלים לעשות כמיטב יכולתנו.

חדשות טובות? ה-DVD מוכן, והוא נפלא. אני מקווה שבני ימצא השבוע זמן לכתוב על זה פוסט.

סוג של נ.ב.
שלומי שבן התארח היום אצל טל השילוני ב-88FM, ולקראת סוף התכנית היא שאלה אותו מה עם האלבום השני, לו כולם מחכים כבר שנים. הוא ענה בביטחון ש"האלבום יוצא ב-1 ביולי. פשוט עוד לא גמרתי לעצב לו את העטיפה". לא יכולתי אלא לגחך. 1 ביולי, הא? כן כן.

עכשיו שימו לב: לאור כל העניינים האלה, והאיחור (המתמשך) של הדיסק, חשוב לנו להבהיר: אנחנו לא מוכנים שמישהו יישאר מקופח או לא מרוצה. אם הזמנתם את הדיסק באתר שלנו ונמאס לכם לחכות, אפשר לבטל כל הזמנה תוך 60 יום מרגע קבלתה. כמובן שנצטער אם תעשו זאת, אבל נבין אם סבלנותכם פקעה. אנחנו עובדים בשבילכם ולא להיפך, ואם אתם לא מרוצים ממשהו, לא מאמינים שהדיסק הזה אי פעם יצא (הוא יצא, באמת!), או שסתם החלטתם שאתם כבר לא רוצים את הדיסק מאיזו סיבה שלא תהיה – פנו אלינו במייל עם פרטי ההזמנה שלכם ואנחנו נשיב את כספכם מיד. אתם יודעים מה? עזבו אתכם מ-60 היום ש-Paypal מקציבים. בכל רגע שלא תהיו מרוצים, אם יעבור הרבה זמן ותרצו לבטל את ההזמנה מכל סיבה שהיא גם אחרי 60 הימים, אנחנו נשיב לכם את כספכם. מתחייבים.
גם אם חס וחלילה תקבלו מאתנו דיסק עם פגם או מה שלא יהיה, שלחו אותו אלינו בחזרה ונשלח לכם אחד חדש. עלינו. אף אחד לא יישאר אצלנו לא מרוצה, שמעתם?