דפוס אמק

18 תגובות לפוסט “דפוס אמק”

1. שזום 05. יוני, 2007 at 12:13 #

   היסניקים יקרים, שתהיה הצלחה ענקית! כדברי אבותינו, "כל עכבה לטובה"!
   כמי שבדיוק עסוק בתכנון הכאוס המסורתי המכונה "החתונה שלי", אני רק יכול ללחש סבלנות, ולדעת שבסוף דברים יסתדרו.
   בעיקר כשזוכרים למה מצפים וכמה טוב הוא הולך להביא.
2. חיים רחמני 05. יוני, 2007 at 13:26 #

   http://www.index.co.il/dfus/
3. טל 05. יוני, 2007 at 15:36 #

   חבר'ה. תחזיקו מעמד.
4. גיאחה 05. יוני, 2007 at 16:02 #

   תודה חיים, ותודה גם לטל ושזום על העידוד

   כרגע אנחנו מחכים להצעות מחיר מכמה בתי דפוס במקביל, וכשנדע בכמה מתייקרת ההוצאה נעשה חושבים ונחליט מה עושים.

   בכל מקרה, הדיסק הזה יצא גם אם נצטרך להדביק הכל בעזרת בוץ וחציר (היי, זה דווקא יכול להיות מגניב).
5. שירה 05. יוני, 2007 at 16:12 #

   מסכנים שלי!!!

   חיבוק גדול ומנחם שלוח ממני!

   אל תדאגו – הכל יהיה בסדר בסוף – אני מחזקת את דברי שזום (וגם שולחת לו מזלטוב על הדרך)
6. atar 05. יוני, 2007 at 16:45 #

   much luck.
7. סטיבי 05. יוני, 2007 at 17:36 #

   תייבשו את הבוץ, בבקשה, לפני שאתם שולחים…
8. בשרית 05. יוני, 2007 at 17:41 #

   גיאחה, בני, היי היי… למה להתעצב?? הרי בחישוב מהיר, כל תינוק בר-דעת יודע שאף אחד אבל ברצינות, אף אחד, לא יכול עליכם. ולכן, אל חשש, בסופו של דבר אתם יוצאים גבריים מתמיד, והכל מסתדר, אמנם אינני אורקל, אבל שאלתי את אחת מכוהנות אפולו והיא אמרה לי שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר, ויש המון הפתעת טובות, אז היי! שנסו מתניים, שייפו מרפקיים, והכל יסתדר, מבטיחה! מחזיקה לכם אצבעות.
9. ניר 05. יוני, 2007 at 19:02 #

   דפוס מאי, זכורים לי לטובה. תוכל למצוא אותם, אני מניח, בדפי זהב. יש להם המון נסיון ספציפית בדיסקים, אבל כמובן שאין מה לדבר על עמידה בלוח זמנים. בכלל זאת מחלה ידועה של בתי דפוס. הדרך היחידה להגיע לדדליין היא להגיע לבית דפוס עצמו ולשבת להם על הוריד.
   אולי לא כדאי בית דפוס בתל-אביב במקרה שלך. בכל מקרה, בכל מצב, אם אתה או הגרפיקאי\ת יפגין נוכחות דעתנית בזמן ההדפסה עצמה, זה ישפר את התוצאה.
10. תלולית 05. יוני, 2007 at 19:14 #

    פ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ וּ
11. תלולית 05. יוני, 2007 at 19:17 #

    הי ! לא רואים את ההמשך של הפ וּ וּ וּ וּ וּ וּ…
12. קסטה 05. יוני, 2007 at 19:54 #

    בני וגיא, לפני כמה פוסטים לימדתי אתכם את המילה הספרדית "פסנסיה" שפירושה סבלנות, מילה שאתה אומר לעצמך כדי להימנע מהתמוטטויות עצבים.
    אני ממליצה בחום להגיד אותה הרבה כמו מנטרה, וגם כוסית עראק תעזור לטשטש את הקצוות…
    (חוצמזה גיא, אולי מהדחייה הזאת יצא שבכל זאת אוכל להביא לכם את יין הבורדו שלי השמור לאירועים מיוחדים…אז אתה בא להופעה של פאטון?
13. שני קדר 05. יוני, 2007 at 22:22 #

    *עריכה*
    ועכשיו קצת יותר ברצינות:
    יקירי, אהובי, שניכם כבר שמעתם את ה"אמרתי לכם" שלי. עכשיו קבלו ניחומים, ועוד יותר תתנחמו בכך שאתם צריכים לעבוד עם בתי דפוס פעם בשנה – חצי שנה. אני צריכה לעשות זאת כל יום. לדבר עם מנין סתומים וסתומות, חמודים וחמודות, ובכלל להכיר את הז'אנר המופלא שנקרא "מפיקי דפוס" שאם לא יצא לכם להתקל בהם לא ידעתם אושר עילאי מהו.
    כבר לא מתעצבנים מזה אחרי כמה זמן, פשוט צוחקים על זה. עכשיו לפחות אתם מבינים עם מי יש לכם עסק. וולקאם טו איזראל.

    שלכם,
    דם המכבים.
    
14. גיאחה 05. יוני, 2007 at 22:28 #

    קסטה – להופעה של פאטון גם כך לא הייתי הולך. אם כבר, אז קיד קואלה.

    ניר – את הדיסק של שני הדפסנו בדפוס מאי, ולא היינו מרוצים מההתנהלות שלהם. תודה על ההמלצה, ת'ו.

    בשרית – את משהו את!
15. מיכל 06. יוני, 2007 at 23:50 #

    הממ..אני לומדת הפקת דפוס, מה זה אומר עלי??
16. musa g 07. יוני, 2007 at 4:46 #

    תסתכל על הצד החיובי – יצאה לך אחלה כותרת לפוסט…ובסוף גם יצא הדיסק.
    (אוף טופיק – יש מצב שאתה עסוק מכדי להשיב על המייל ששלחתי לך לפני כמה ימיפ ?)
17. ערן מחלו 13. יוני, 2007 at 10:31 #

    לבי איתכם, ולמרות שאין לי כל כוונה לבטל את הזמנתי או משהו כזה, הרשו לי להעיר או להאיר שמאחר ואתם חיים ופועלים בארצנו הקטנטונת, וזה לא הדיסק הראשון שהוצאתם, הייתם צריכים לקחת טווח בטיחות ולא לקחת הזמנות מוקדמות כשאין לכם שמץ של מושג מתי באמת ייצא הדיסק. בפעם הבאה, לדעתי, תקבלו הרבה פחות הזמנות מוקדמות ולמרות שזו לא אשמתכם, זה לא מעניין אותנו, הלקוחות (הרשו לי לדבר בשם יותר מעצמי) זה חבל.

    שיהיה רק בהצלחה!
    איתכם כל הדרך,
    ערן
18. גיאחה 17. יוני, 2007 at 21:10 #

    היי ערן – אתה צודק לגמרי.
    זה אכן לא הדיסק הראשון שלנו, אבל זה הדיסק השני שלנו, ובהחלט למדנו הרבה לקחים הפעם.

השאירו תגובה!