"האם היס רקורדס השתגעו ועברו לתעשיית הפורנו?!"

ב-2004, כששרצתי באולפן של דויד פרץ בבאר-שבע לצרכי מאסטרינג, איכשהו הגענו לשיחה על תעשיית הפורנו של שנות ה-60/70. דוגמאות כמו The Opening Of Misty Beethoven,(גרסת מחזמר אירוטית מ-1976 ל)-Alice In Wonderland וכמובן – Vampyros lesbos הפסיכדלי צצו ועלו בחלל האוויר והסכמנו שנינו שהפסקולים המופלאים של הסרטים הללו והנערות החינניות (ונטולות בלוני הליום בציצים) הפגינו אופטימיות משכרת שחסרה בעידן הגניקולוגי/פרוקטולוגי הנוכחי שנטול כל שמחת חיים. פינטזנו מה היה קורה אילו היה צץ לו היום, מתוך נבכי הארכיונים של רשות השידור, איזה סליל צלולואיד מרופט שמכיל את גיזת הזהב: סרט פורנו/בורעקס ישראלי אותנטי מתחילת שנות ה-70. התחלנו להעלות שמות שונים ומצחיקים שיוכלו להינתן לסרט ישראלי כזה, דמיינו תסריט חורני שיתאים – אך בעיקר זמזמנו פס-קול דמיוני שיוכל ללוות סרט כזה. למחרת בבוקר, בהתקף השראה, התחלנו להקליט שני קטעים תוך אילתור מוחלט. הראשון נועד להוות את פתיח הסרט והכתוביות, השני נועד להיות ברקע סצינת המין הראשונה. אני עדיין שומר את הדף שנכתב עליו בחופזה חלקו הראשון של התסריט.
את הכל הספקנו להקליט עם המיקס שדויד ערך בכמה שעות זריזות. מאז לא נגענו בזה.
אז הנה, תזמון מעולה להעלות את הפרוייקט הביזארי הזה מן האוב, עם תיאור הסצינות להן הם נועדו (כדאי לקרוא עם המוזיקה כרקע!) – עכשיו כשאביב בפתח ויצר החרמנות הבריא של הטבע מתרומם עם המעלות. (אוליי מישהו ירים את הכפפה ויצלם קליפ? הא?! )

קרדיטים:
דויד פרץ – גיטרה באס, מיקס וצ'פחות.
מורפלקסיס – כל השאר.
הוקלט ב-2004 באולפני סוף היקום, באר-שבע.

פתיחה:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

David Peretz & Morphlexis – The PimpMobile

כתובית ענקית עם תיאור משרד ההפקות, הבימאי ושם הסרט מופיעים על רקע כחול. משם מגיחה מכונית מצועצעת כשסרסור משופם וטוב לב דוהר לו על פני רחובותיה הצנועים של עיירת פיתוח ישראלית בסגנון "שכונת חיים". כולם מכירים את כולם ומנופפים למיקו, הסרסור החייכן שעושה את דרכו לעזור לבת דודתו במאפייה. הוא משיב להם בניפנוף וקורץ בממזריות לנערות התמות שעושות את דרכן חזרה מהגימנסייה, בעוד הוא מגרד את פרוות חזהו המשתרבבת מחולצה פרחונית. הוא גם מעביר ליטוף חמדני על מוסטש האדירים שמעטר את שפתו העליונה ומוצץ קיסם. למראה אישה מבוגרת, נושאת סלים, מיקו שלנו עוצר את המכונית בחריקה וצועק:
"דודה פועה! צריכה עזרה עם הקניות?"
דודה פועה נפנית ומחזירה צעקה:
"מיקו, תמצא כבר עבודה יא חטייאר!"
"יש לי עבודה, אבל רק חסרות לי בנות שיביאו את המכה…"
"אתה חטייאר, מיקו. מה עם רחל מהמוסך?! מה עם בלוריה מדוכן המיצים?! תמצא לפחות בחורה אחת שתוכל לסרסר או שאני שופכת עלייך את שקית הגמבות!"
מיקו הסרסור טוב-הלב חוזר למושב האוטו, מהורהר ופניו נפולות, מפשפש במוסטש בעוד נחיריו רועדים מבושה.
זום אין לכדי קלוז-אפ.
קאט!

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

David Peretz & Morphlexis – Rusty Temptation

אקשן!
מיקו במאפייה, מסדר את החלות החמות על המדפים. אל החנות נכנסת גב' פופטיץ הנאה במשקפי שמש ושמלה קצרה. מיקו מרים מבטו אליה ושורק. גב' פופטיץ מודדת אותו במבטה, מחייכת וניגשת לערימת פחזניות חמות ומחליקה עליה את ידה בעדינות. מיקו מתחיל לפנטז על משחק כדורגל בכדי לדחוק את המחשבות הכפייתיות שגב' פופטיץ מעלה בו, אך גם זה לא עוזר כשנבחרת ישראל הופכת בדמיונו המשתולל לקבוצת עלמות חמד עירומות הרודפות אחר כדור ומצחקקות. מיקו מנסה לשווא להסיט את מבטו כשגב' פופטיץ מתכופפת לאסוף פחזנית שנפלה לריצפה ובכך חושפת תחתונים מנוקדים בוורוד ומתעכבת מעבר לנדרש כדי שגם הצלם המתוסכל יוכל להתרשם מחמוקייה. היא מפנה מבטה למיקו, מתרוממת, ופוסעת כמרחפת לעבר הדלת האחורית של המאפייה. מיקו, עדיין לכוד בחיזיון תחתוניה של גב' פופטיץ, מרים את המכנסיים במופגנות ונמשך כבחוט קסם בעקבות ניחוח אחורייה אל החדר האחורי. בניגוד לכל חוקי ההיגיון, החדר האחורי של המאפייה מעוצב כבורדל מסוגנן כשמיטה עגולה, ענקית ואדומה תופשת את רוב החלל. גב' פופטיץ מזמנת את מיקו, הסרסור עם החיוך החולמני וניצוץ מפולבל בעיניו, להתקרב ושניהם נופלים על המיטה בצחקוקים. הם אינם מבחינים בשכן הרטנוני המציץ מתוך החלון וממלמל לעצמו לחשים והשבעות בעוד הוא מרים גרביים ארוכות שנופלות שוב ושוב אל תוך הסנדלים. על המיטה ממשיך הדו-קרב העליז, המיוזע בעוד מיקו מפשיל את שימלתה של גב' פופטיץ ו…
ובכן, את היתר תצטרכו לדמיין בעצמכם תוך כדי האזנה

חג אביב שמח!

א. איך חיבקתי את דויד והפסקתי לפחד מפליקר (וגם: מה תרצו לקבל במתנה?)
אני הולך ומתמכר לפליקר. ברצינות, זה כבר נהיה מסוכן, אני שוקל לפנות לעזרה מקצועית. מסתבר שאני לא היחיד. זה מצחיק, כי במשך המון זמן לא התלהבתי מפליקר, אפילו טיפה סלדתי, במין סנוביות כזו של "כולם עושים את זה, אז זה בטח לא באמת מגניב". אני קורא לזה תסמונת הארי פוטר. אבל עזבו אותי, בואו לבקר בפליקר שלנו, כיף שם וגם נעים! לא מאמינים? הנה דוגמה חיה ואמיתית:

לא תאמינו, אבל כמעט יצרנו תקדים כלל-גלאקטי והוצאנו דיסק לאמן (דויד פרץ) שאחד מאתנו (אני) לא פגש עדיין. אני מודה! איסרו אותי באזיקים, אני מודה על כל פשעיי – במשך שנים אני מכיר את מר דויד פרץ היקר, העברתי איתו לילות שלמים (בצ'טים בסולסיק) ושיחות טלפון ארוכות ומרגשות (אודות סוגים של מיקרופונים, למשל), אבל ביום חמישי האחרון חציתי את המחסום האחרון, ופגשתי לראשונה את הפרץ, בגודל טבעי.
נפגשנו במסעדת "יונס" החביבה על בנימין ועליי, ועכשיו גם על דויד. מסעדה מזרחית בתחנת דלק ליד צומת גולני – זה לא התיאור הכי מפתה, אבל המסעדה על הכיפ-כיפאק. אפילו מבקר המסעדות הידוע ד' פרץ חלק לה מחמאות בעודו מעמיס ערימת חומוס עם בשר על פיתה טובה. נפגשנו, התחבקנו, אכלנו אכלנו אכלנו, וכשהיינו בטוחים שהטרף שלנו מפוטם ודעתו מעורפלת כראוי בערפילי חומוס, שלפנו את החוזים. סתם, נסחפתי. שלפנו את החוזים הרבה אחר כך, כשהשיחה התגלגלה לשם ונזכרנו. ואז גילינו שבאחת הרוויזיות המרובות שערכנו לחוזה שלנו, השתבשו מספרי הסעיפים, ואי אפשר לחתום על הגרסה שהדפסנו. ניחא, אמרנו, נעבור לשאלה חשובה לא פחות: איזה בונוס נוסיף לאלבום של דויד בגירסה הנמכרת באתר?! שברנו את הראש במשך זמן רב, ולמעשה אנחנו עדיין שוברים את הראש. נורא חשוב לנו לתת בונוס מגניב לאלה מכם שיזמינו את הדיסק דרך האתר, ישר מאיתנו. אצל שני קדר הוספנו דיסק הופעה-אינטימית-במיוחד שזכה לתגובות מכם נפלאות (אני חושב שהוא אזל. בני? נשארו אצלך עותקים? [בני: נשארו 5 עותקים אחרונים!]). אבל אצל דויד המקרה שונה.
אז אני מפנה את השאלה אליכם, קוראים יקרים: איזה בונוס הייתם שמחים לקבל במהדורה הנמכרת באתר?
דיסק הופעה? DVD? אוסף בי-סיידז ושירים שלא יצאו מעולם? רימיקסים? הכל יחד? אולי בכלל לא משהו שאפשר לצרוב על דיסק, אלא הפתעה אחרת בתכלית? אנא, עזרו לנו למצוא רעיון!

ב. איך לצפות בשני קדר מופיעה באוזן השלישית
ב-10 במאי תופיע אהובתנו שני בחנות "האוזן השלישית" בתל אביב! ילוו אותה גיא ביבי ו(?), והכניסה תהיה חינם חינם. כשנדע את שעת ההופעה, נעדכן אתכם גם עליה. בינתיים, סמנו לכם ביומנים את העשרה במאי: "שני קדר באוזן, לא לפספס!"
שני קצת מתרגשת, בצורה חיובית, כי זו ההופעה הראשונה שהיא "רק שלה", לא כחלק מפסטיבל או ערב משותף או אחר. אנחנו מצפים לראות נוכחות נאה מצידכם, קדריסטים!
וגם: שני מוסיפה בתגובות שיש לה גם הופעה ב"אוגנדה" בירושלים, ב-17.4! ירושלמים, אל תאכזבו אותנו!

ג. איך להשיג מדבקות של היס ולהישאר בחיים
זוכרים את מבצע היס היס בנג בנג? זה השבוע האחרון בו תוכלו לשלוח את התמונות שלכם, לפני שהמבצע ייגמר! אם עיכבה אתכם העובדה שלא היו לכם מדבקות שלנו, אוצו-רוצו לאוזן בחיפה, וחטפו לכם כמה מדבקות מהבוכטה שהשארנו שם, לפני שהן יתבזבזו על ילדות אימו שמציפות את העיר בחגים!

ד. תכנית החומש של דויד פרץ
מי שלא מכיר את הבלוג הנהדר של דויד פרץ ברשימות, אין לי מה לדבר איתו. לא, בעצם יש לי: תראה, בלוג נהדר של דויד פרץ ברשימות! ביום שישי האחרון פירסם שם דויד את חלק א' ברשימותיו סביב האלבום החדש, שיפורסמו מדי שישי בבוקר בשבועות הקרובים. כדי לא לפספס כלום, כדאי פשוט לעשות מנוי (בטור הימני של הבלוג שלו, תחת הכותרת "רשימת תפוצה").

וכדי לא לפספס את העדכונים שלנו בבלוג הזה – הבלוג המצליח ביותר מצפון לחדרה – הירשמו לעדכונים שלנו במייל, ותבוא עליכם הברכה! וגם המיילים!

כשסגרנו, גיא ואני, עם דויד פרץ בנוגע להוצאה של "הייקו בלוז", דיסק שבעייני הפך כמעט למיתולוגי מכיוון ששמעתי עליו כל כך הרבה מדויד ומאנשים אחרים, האזנתי גם לסקיצות הראשונות והייתי מעורב בעקיפין בכל מיני דברים שאירעו סביבו – התחלתי לחטט בשק הזיכרון המשותף לי ולאדון פרץ ונזכרתי שלא זו בלבד שבעבר כבר כמעט עזרתי לו להוציא לאור את הדיסק הזה, אלא שדויד הוא בעצם זה שהפגיש בין שני מנהלי היס רקורדס. מכאן בעצם נולד הפוסט הנוכחי – העלאת גירה של זיכרונות בתיבול קבצי מולטימדיה על אדם קרוב שאני מאוד מאוד אוהב.
משמאל: דויד פרץ בפולקל'ה, התמונה באדיבות גרבולון

בתחילת שנת 2000 עמדתי לסיים את "בית הספר לתיאטרון חזותי" בירושלים, הדיסק הראשון שלי ראה אור בלייבל הטרי "פאקט רקורדס" ובתקופה ההיא חנות הדיסקים "באלאנס" הייתה מקום העלייה לרגל אם היית חובב או יוצר מוסיקה בעיר הקודש. יורם אליקים שניצח על "פאקט" וניהל עם עופר את "באלאנס", הזמין אותי לקפוץ לחנות יום אחד כדי לדבר על האוסף שהלייבל מתכוון להוציא בקרוב, "Fact by Fact". הגעתי לשם בשעות אחר צהריים, די מרוגש מהעובדה שאני בכלל הולך לקחת חלק באוסף כזה, כי ריח המהפכה השקטה ש-"פאקט" הדיפה בחלל התרבותי-מוזיקאלי המרוקן של הימים ההם הסעיר את הנחיריים ושמחתי להצטרף לחגיגה.
כשנכנסתי לחנות ראיתי את יורם מדבר עם מישהו, הנהנתי לו וניגשתי מיד לחיטוט הרגיל במדפי הדיסקים, אובד בעולם של עטיפות צבעוניות והבטחות מוסיקאליות הממומשות בעיגולי פלאסטיק בינוניים במחיר 39.90. יורם העיר אותי לאחר כמה רגעים והפגיש אותי עם הבחור שדיבר עימו קודם.
"זה דויד והוא יעשה את המאסטרינג לאוסף של פאקט", אמר, "תסביר לו אם צריך לשנות משהו בטרק שלך". פניתי לדויד והצגתי את עצמי.
"אתה מורפלקסיס?!" שאל אותי במין תמיהה.
"כן" עניתי בחיוך. (אני כבר רגיל לזה שתמיד מצפים ממני להיראות גבוה, מוכה שידפון חולני ולבוש שחורים)
"ממש אהבתי את הדיסק שלך!"
"מה, באמת?" (הדיסק הזה היה ניסיוני וכואב כמו שרק אני יכולתי להיות באותה תקופה, מי לעזאזל יכול לאהוב דיסק כזה?) הסקרנות בנוגע לדויד הזה החלה לתפוס תאוצה תוך כדי שיחה על מוסיקה בזמן שאצבעותיו העדינות מרפרפות במהירות מסחררת על פני התקליטורים. הערתי לו על זה והוא השיב לי בחיוך שהוא עבד כמוכר בחנות דיסקים בבאר-שבע, על כן המיומנות. במהלך חילופי הדברים בינינו הבחנתי שעומד מולי ידען מוזיקאלי ברמות כמעט לא חוקיות כמו גם שטף הדיבור שלו, שחצה את ה-240 קמ"ש והייתי זקוק לכל טיפת ריכוז כדי לגמוע את השיחה. מאוחר יותר הבנתי שהמחשבות שלו נעות פי 10 יותר מהר. דויד פרץ, והשיחה הזו בחסות החלל האפלולי של חנות הדיסקים, נחקקו לי בזיכרון.

באמצע 2002 סיימתי את הקלטות הדיסק השני שלי, "Dreamachines", וחיפשתי מישהו שיוכל לערוך לו מאסטרינג. בדקתי כל מיני מקומות ואנשים עד שלבסוף קיבלתי המלצה חמה על בחור אחד שלא הכרתי. הפקדתי בידיו את הדיסק ואת המעות שלא היו לי והתוצאה הייתה מזוויעה מספיק בכדי שאקלע לייאוש מר. אינני זוכר איך בדיוק פניתי לדויד, ייתכן שיורם אליקים הפנה אותי אליו או שפשוט התקשרתי אליו ביוזמתי, אני רק זוכר שבסוף השיחה שבמהלכה מיררתי בייאוש, דויד הבטיח שיעשה את המאסטרינג והחזיר לי את הצבע לפנים.

(המשך…)

"הייקו בלוז", אלבום הסולו הראשון של דויד פרץ – מוזיקאי ותיק, איש אולפן, מפיק, כותב ואושיית רשת ומוזיקה יחידה במינה – מתוכנן לצאת אצלנו לקראת סוף אפריל, שזה ממש עוד מעט.

האלבום הזה נמצא בעבודה כבר זמן רב, והקהל הקבוע של דויד – אנחנו חלק ממנו – מצפה לו בקוצר רוח כבר כמה שנים. המיקסים האחרונים מסתיימים ברגעים אלה ממש באולפנו של דויד בבאר שבע, שני קדר המוכשרת שוקדת על העטיפה (שתהיה מיוחדת מאוד), ואנחנו כבר נערכים להפצה, יחצנות וכל הסיפור.

בשבועות הקרובים תקבלו כאן פרטים נוספים, רשימת שירים, דגימות לטעימה, תמונת עטיפה ויומן עדכונים ועשייה בכל שלב ושלב בדרך להוצאת הריליס המרגש והמשמח הזה לחנויות. כי ככה זה אצלנו בהיס – אתם נכנסים מאחורי הקלעים.

כדי להישאר מעודכנים, עשו מנוי ל-RSS שלנו, או הירשמו לעדכונים במייל!

מתרגשים,
The Hisses
התמונה הנפלאה מאת עדשתו של מורפלקסיס שלנו!

מה דעתכם?

מגניב? מכוער? מסנוור? הצבעים נאים? לא מתאימים?
אנחנו רוצים לשמוע את דעתכם! כנה ולא מתפשרת!