הקדמה מאת גיאחה:
אהלן חתיכות וחתיכים,
סליחה שוב שאנחנו מתעכבים עם החדשות הגדולות שהבטחנו לכם על הריליס הבא – אל תדאגו, זה יגיע ממש בקרוב, אנחנו סוגרים קצוות.
בינתיים, הנה משהו קטן למוזיקאים שביניכם. אתם מוזמנים להפיץ את זה בין חבריכם, אם תרצו (ונשמח אם תתנו לינק לכאן).

אף על פי שאנחנו מתעסקים במוזיקה, ובנימין הוא גם מוזיקאי, אנחנו לא מי-יודע-מה מומחים לנסתרות שוק המוזיקה. עם זאת, בכל זאת הצלחנו ללקט כמה תובנות בסיסיות בתחומים שונים, ומכיוון שבבלוג הזה אנחנו כותבים על אחורי הקלעים של הלייבל שלנו אבל גם על אחורי הקלעים של כל התחום, החלטנו לפרסם פה משהו קטן.

מה שקרה הוא שלהקה מסוימת שלחה אלינו דמו שלה. אהבנו את מה ששמענו באופן כללי, אבל בסופו של דבר החלטנו שלא נוציא את החומרים בלייבל שלנו, וכתבנו תשובה ללהקה. חברי הלהקה כתבו לנו בתגובה שהם קצת מתוסכלים, כי הם שלחו את הדמו כבר לכמה וכמה לייבלים, ותמיד קיבלו תשובה דומה: כולם אהבו את החומרים, אבל סרבו בנימוס להוציא אותם לאור אצלם.

בנימין ענה להם במייל פרודוקטיבי, שחשבתי שכדאי לחלוק גם עם עוד מוזיקאים. הוא מנוסח ללהקה הספציפית ההיא, אבל רובו יכול אולי להועיל גם לאמנים אחרים שעומדים בנקודה דומה של תיסכול-מה, כשהם עומדים עם דמו ביד ולא מצליחים לעשות איתו כלום. אז הנה כמה עצות מבנימין.

קריאה נעימה,
גיא

אהלן שוב.

ואיי ואיי, כבר קיבלתם סירובים מכל הלייבלים שהזכרת למעלה? שיט, אז קודם כל אל תתייאש – זה רק אומר שאתה שייך לאותם-90% האמנים שאינם מתקבלים ללייבלים הללו וזה בכלל לא סימן רע כי זה אומר יותר על הלייבלים מאשר עליכם כהרכב. לייבלים רגילים לקבל עשרות דמואים מכל מיני להקות (חלקן ממש קיקיוניות – האמן לי, שמעתי כמה כאלה מספיק ) – העצה הכי חשובה שאני יכול לתת היא (שוב) – לא לוותר!

הרשה לי לרגע להפוך לאודטה ולהכין לך רשימת המלצות שתעזור:

1. תתייחס לדיסק הזה כאל דמו: הוא מציג יפה מאוד את היכולות שלכם כהרכב ואת הוירטואוזיות שלכם אבל כ"דיסק" הוא לא ממש מחזיק כי הוא מפוזר מדי, חלקו הגדול באנגלית וחלקו בעברית, ההפקה לא תומכת מספיק בשירים (היא אומנם נקייה אבל לא רגישה לריבוי הסיגנוני שלכם).

2. תופיעו כאילו אין מחר! – זו דרך מעולה לחקוק את השם שלכם בתוך המוח והלב של הקהל. תמצאו מקומות בתל-אביב בירושלים וחיפה, תופיעו בתשלום ואוליי גם בחינם, תחממו הרכבים ידועים יותר – אבל תופיעו! כך שלייבלים יתחילו לרדוף אחריכם ולא להיפך. זה גם יעזור להשחיז את השירים ולבנות אתכם כהרכב מגובש וגם יצור לכם קהל מעריצים, מה שמוביל אותי לנקודה 3.

3. תמכרו את הדמו הזה בהופעות! בעלות נמוכה תוכלו לצרוב כמה עשרות דיסקים עם עטיפה פשוטה ותמכרו אותם – זה יכניס לכם כסף ובנוסף ייתן לקהל שלכם אפשרות לרכוש את המוסיקה ולהרגיש שהם תומכים בכם.

4. שלחו את הדמו הזה ל-106fm בירושלים ותל אביב, תבדקו אם יש השמעות – מי יודע? אוליי איזה שדרן יידלק על השירים וינגן אתכם בלופים? אני ממליץ גם לנסות לשלוח את זה לקוואמי בגלגל"ץ – יש סיכוי שהוא יידלק על כמה מהטרקים כאן. וחשוב לזכור – אל תשלחו את הדיסק סתם כך, הוסיפו לו קומוניקט נעים לעין וקריא והשתדלו לכתוב באופן אישי לעורכים.

5. תצלמו קליפ לאחד מהשירים ותשלחו לערוץ 24 – זה בעצם גלגל"צ של הטלוויזיה וייתכן שגם החשיפה שם תעזור לכם לגבש קהל מעריצים – אל תזניחו את הנושא הזה.

6. כשאתם כהרכב, תהיו מגובשים יותר ותאספו כמות גדולה יותר של חומרים ותשמרו על פוקוס סגנוני (פחות או יותר ) – זה יהיה הזמן לחשוב ברצינות להיכנס לאולפן טוב. אבל: תעברו היטב על השירים, תסננו ותקצצו, אל תפחדו מזה! כמובן שלא תתפשרו על האמת האמנותית שלכם אבל גם אסור שתצאו מפוקוס – דיסק ראשון הוא אבן בוחן לכל הרכב, על כן אל תתפשרו על שום פרט ובטח שלא על הפקה.

7. השתמשו ככל הניתן בפלטפורמת האינטרנט: מיי-ספייס, אתר להקה, דגימות משירים או שירים להורדה, לאסט פמ, פורומים שבהם תוכלו להודיע על הופעות קרובות – זו דרך מעולה ללהקה לפרסם את שמה ברבים ולעשות זאת בחינם כמעט – כל מה שזה דורש רק לשבת על העכוז כשעה ביום ולגרום לאנשים להסתקרן כך שהם ירצו להכיר אתכם.

מהרגע הזה תוכלו לגשת ללייבלים מתוך נקודה של כוח ולא חולשה: תבססו את עצמכם כהרכב שמופיע, יש לכם כבר קהל קבוע והשם שלכם יהיה מוכר בציבור (מאוד מאוד חשוב).
אל תשכחו אגב שאתם תמיד יכולים להוציא לאור את הדיסק שלכם בעצמכם ללא עזרת לייבל, זה כבר לא כל כך מסובך כמו שזה היה פעם ומשאיר את הכל בשליטתכם.

בכל מקרה אני מקווה שעזרתי במעט. אל תהסס לשלוח לי מייל – אשמח לעזור ולייעץ ככל הניתן.
שוב, אני מאחל המון המון בהצלחה ומזל,
בנימין

יש לכם עצות נוספות? אנא, הוסיפו בתגובות!

שבוע טוב, חברים, מאזינים וכוסיות מדהימות שהגיעו לכאן בגלל שלייבל עצמאי זה הדבר הכי סקסי בארץ (או כך אנחנו רוצים להאמין)!

הפעם בפוסט שלנו, חידוש: טיפים והמלצות לאמנים ובעלי לייבלים!
בנוסף, זה אולי לא נראה ככה כלפי חוץ, אבל הרבה דברים קורים בשבועות האלה אצלנו ב-Hiss Records. אז הנה עוד פוסט לא-אחיד עם כמה נושאים ועדכונים, לא רק בענייני שני קדר (יאי! עוד חידוש!). ואם אתם אמנים עצמאיים, אל תפספסו את הסעיף האחרון בפוסט הזה, הוא לטובתכם!
בקיצור: הפוסט הזה יכול לשנות את חייכם.
אבל סביר להניח שזה לא יקרה.

א. לא רוצים דיסקים? קנו מפ3!
כן, גם אנחנו התקדמנו לעידן הדיגיטלי. רבים מכם, אנחנו יודעים, בכלל לא משתמשים בנגן הדיסקים שלהם, אלא מעדיפים להאזין למוזיקה מהמחשב או מנגן המפ3 המועדף עליהם. ואנחנו אומרים: סבבה! גם לנו יש נגנים כאלה, אל תשוויצו!

אבל אם עד עכשיו נמנעתם מלקנות את הדיסק של מורפלקסיס או שני קדר כי אתם לא באמת משתמשים יותר בדיסקים – אל חשש! עכשיו תוכלו לרכוש בצורה חוקית למהדרין קבצי מפ3 איכותיים שלהם, בשירות המועדף עליכם!

את Bloodlines של שני קדר אפשר בינתיים למצא רק ב-eMusic וב-Napster, אבל בקרוב היא תגיע גם לאייטיונז ושאר מקומות. הקליקו להנאתכם:

את האלבומים של Morphlexis אפשר למצוא במלא מקומות!

ובעוד חנויות כאלה ואחרות… אל תגידו "לא ידענו"!

ב. איך לא לדפוק את האמן שלך 1: שקיפות
(אמנים, ראו את הסעיף האחרון: איך לא להידפק כאמן עצמאי)

כשפתחנו את Hiss, חרטנו על דגלנו כמה עקרונות, שזה מוזר כי לא היה לנו דגל ובאופן כללי, איך אפשר לחרוט משהו על פיסת בד? אם נשאיר לרגע את הלוגיקה בצד, חרטנו על דגלנו כמה דברים שחשובים לנו מאוד, ביניהם הגינות ושקיפות כלפי האמן. מה זה אומר? זה אומר שבניגוד ללייבלים אחרים שאנחנו מכירים (אם כי לא כולם, מן הסתם), לאמנים שלנו יש גישה בכל עת (גם באמצע הלילה) למסמכים בהם מפורט כמה עותקים מהדיסק שלו נשלחו לאיזה עיתון, לאיזו חנות, כמה עותקים נמכרו, כמה כסף יצא על כל דבר, כמה כסף נכנס מהחנויות, הכל הכל הכל. הכל חשוף ופתוח לאמן, כי זה הדיסק שלו ומגיע לו לדעת. איך עושים את זה? אנחנו ממליצים בחום על Google Spreadsheets, שם אפשר לפתוח מסמך דמוי-אקסל, ולתת הרשאות שיתוף למשתמשים אחרים. במילים אחרות: אתם יכולים לקבוע מי רשאי לצפות ולערוך את המסמכים שפתחתם. נורא קל ונורא נוח, ובעיקר מאוד הוגן.

ג. איך לא לדפוק את האמן שלך 2: הגינות

השבוע סגרנו עקרונית על האלבום הבא שנוציא! את האמן נחשוף בקרוב, בינתיים נוכל להגיד לכם שמדובר בזכר, ושם הקוד שלו בינתיים יהיה… אה… קורנליוס, או משהו כזה. ובכן, דיברנו עם קורנליוס על האלבום שלו, שאנחנו מקווים להוציא בסביבות מרץ-אפריל, והגענו לנושא הכסף. כי אין מה לעשות, עד כמה שאנחנו שקועים במוזיקה והכל, מסתבר שלייבל זה עדיין עניין של כסף. הוא אמר שהוא מתכוון להשקיע חלק מכספו בהוצאת הדיסק, והתחלנו לחשוב על דרך, שיטת חישוב, לפיה נוכל לקבוע כמה אחוזים מההכנסות והרווחים יקבל האמן במקרה כזה.
במקרה בו האמן לא משקיע שום כסף בריליס ואנחנו משקיעים הכל, הדיל הסטנדרטי שלנו הוא חלוקת רווחים של 50%-50% (אחרי שההוצאה הראשונית הוחזרה). בחברות התקליטים הגדולות החלוקה היא בדרך כלל לרעת האמן, אבל ככל שהצלחנו לברר, בלייבלים קטנים החלוקה המקובלת (וההוגנת) היא 50-50. נשמע לנו טוב. עם זאת, אם האמן שמוציא אצלנו דיסק משקיע חלק מהכסף, חלקו ברווחים יכול להגיע עד 70%, שזה כיף מאוד גם לו (כי הוא מרוויח יותר) וגם לנו (כי אנחנו צריכים להוציא פחות כסף על ההתחלה). אנחנו, כמובן, עדיין עושים את העבודה של הייצור, ההפצה, היחצ"נות וכל המסביב, לכן 70% הוא הנתח המקסימלי שאמן שלנו יכול לקבל, כי גם אם הוא שילם בכספו את כל הוצאות הייצור, עדיין מגיע לנו נתח על העבודה הרבה שאנחנו משקיעים סביב כל ריליס. מצד שני, הנתח המינימלי שהוא יקבל הוא חצי מהרווחים, ולא שקל פחות.
אז ברור שלכל לייבל יש שיקולים כלכליים משלו, אבל אנחנו ממליצים לכולם: פנקו את האמנים שלכם! אתם עובדים בשבילם, לא להיפך!

אה, ואנחנו משלמים.
מסתבר שזה לא מובן מאליו. היום בנימין התקשר לבית דפוס מסוים כדי לברר מחיר לגבי האלבום של קורנליוס, ושאל לגבי העטיפה של "שרות לאה גולדברג", שיצא בלייבל העצמאי נענע דיסק, כדי לדעת כמה עולה עטיפה מאותו הסוג. הדיסק ההוא יצא ב-2003, ובבית הדפוס אומרים שהלייבל עדיין לא שילם על העטיפות (!!!). אם זו לא גניבה, אני לא יודע מה זה.

ד. Random pics
שני ענייני תמונות שעשעו אותנו השבוע, הראשון הוא התמונה של dj_hummus מחזיק את מדבקת היס בגרמניה (וואו, המדבקות האלה ממש עושות חיים באירופה לאחרונה!), השני הוא האייטם שהופיע היום ב"הארץ" על פסטיבל פולקלה, בו בחר העורך (הנבון!) לשים דווקא תמונה של שני בהופעה. קול!
מצאתם תמונות נוספות שקשורות אלינו ברשת, או ידיעות בעיתון? ספרו לנו!

ה. טיפ טלפוני

כשמנהלים לייבל ולא גרים יחד באותו בית, פירוש הדבר הוא המון המון שיחות טלפון, כלומר הרבה כסף שנשמח לא לבזבז.
אז לא בזבזנו אותו. השתמשנו ב-Jajah. מה זה Jajah? זה שירות שנרשמים אליו בחינם, ומשכנעים גם את החברים שלכם להירשם אליו בחינם. בנימין ואני נרשמנו, ואז יכולנו לדבר בטלפון בחינם. איך זה עובד? בקלות. אני נכנס לאתר עם היוזר שלי ובוחר להתקשר לבנימין, ששמו ומספרו רשומים בעמוד שלי. מכיוון שגם הוא רשום בשירות, השיחה אליו היא חינמית (כן, זה עובד גם לרוב הארצות בחו"ל! חינם!). אני בוחר להתקשר אליו, ותוך שנייה מצלצל הטלפון שלי. "אנא המתן, ג'אג'א מחברים אותך" אני שומע, והטלפון אצל בנימין מצלצל. הוא עונה, והנה אנחנו מחוברים.
שימו לב שאם מתקשרים למספרים סלולריים או לחלק מהארצות, השירות עולה כסף. אל תדאגו, כשתבחרו מספר, השירות יגיד לכם אם זו שיחת חינם או לא. עומד לרשותכם קרדיט של 63 סנט, ואל תצחקו, זה לא מעט במחירים של ג'אג'א, גם אם אתם רוצים להתקשר לארגנטינה או סין.
שימו לב שאם אתם לא מתקשרים לאף אחד במשך שבועיים, אתם צריכים להירשם שוב, אבל גם זה חינם.

ו. איך לא להידפק כאמן עצמאי

מילה אחת: לקרוא. לקרוא היטב, לא לחפף, ולא לקחת כמובן מאליו.
היום קיבלנו משגיא, מלהקת "קוביאשי פורצלן", עותק מהסכם מתן אישור לשידור שקיבל מחברת Bit. חברת Bit מספקת שירותי מוזיקה לערוצים הדיגיטליים של HOT, ולמרבה השמחה הם מתכננים לפתוח שם ערוץ של אינדי ישראלי. "מעולה!" חשבנו בקול רם כשקיבלנו גם אנחנו את ההסכם הזה לפני כמה חודשים, "ערוץ אינדי ישראלי זה מבורך, ויכול רק לקדם את האמנים שאנחנו אוהבים!"
אבל אז קראנו את ההסכם, והתרגזנו מאוד. אני באמת מאמין שהחבר'ה בביט מתכוונים לטוב, אבל ההסכם שניסחו עורכי הדין שלהם מלא בניסוחים המשפטיים מעורפלים ופרוצים במקרה הטוב, ומסוכנים במקרה הרע – לאמן.
בואו נציץ רגע בנוסח הקצר של ההסכם שלהם, ואז נדבר:

אני נותן בזאת, ללא כל תמורה, לחברת ביט אינטראקטיב בע"מ או לכל חברה הקשורה בה היתר לעשות כל שימוש בכל השירים והיצירות שלי, מתוך הרפרטואר הנוכחי והעתידי, למטרות שידור בערוצי רדיו אינטראקטיבי ו/או באתרי אינטרנט הקשורים בהם, או בכל מדיום קשור או דומה אחר, בין במלואו ובין בחלקו, לכל מטרה שהיא, לפי שיקול דעתה של החברה.
מובהר ומודגש כי אין באמור לעיל כדי לתת לחברת ביט אינטראקטיב בע"מ כל זכות לעשות כל שימוש בכל חומר שהוא מעבר למה שמוגדר במפורש לעיל.
על פי בקשתכם, בכל עת, בהודעה של חודש מראש מתחייבת החברה להסיר החומרים ולהפסיק לעשות בהם שימוש.

הקטע האחרון ("מובהר ומודגש כי…") התווסף לנוסח המקורי אחרי שנדנדנו להם שהנוסח הזה בעייתי. אם התוספת מספקת אתכם, לכו על זה. אני באמת לא מבין למה חברה שיש לה עורכי דין לשירותה, לא ינסחו מסמך בהיר ומפורט יותר, ויהיו הוגנים ושקופים כלפי האמנים ששולחים להם את המוזיקה שלהם. "מעבר למה שמוגדר במפורש לעיל"? זו התוספת החשובה? מה שמוגדר לעיל הוא ממש לא מפורש! "שידור בערוצי רדיו אינטראקטיבי ו/או באתרי אינטרנט הקשורים בהם, או בכל מדיום קשור או דומה אחר, בין במלואו ובין בחלקו, לכל מטרה שהיא, לפי שיקול דעתה של החברה" זה מפורש? זה פרוץ לכל חשק של החברה!

הנה קטע ממה שכתבתי לחבר'ה מ"ביט" ופרסמתי גם ב"עונג שבת" בזמנו:

לפי הניסוחים בטופס שלכם, אם אמן מעביר לכם את הדיסק שלו, אז:
1. אין מניעה שתשמיעו אותו בחתונות, באתר בית אישי, ברדיו החרדי, תצרפו אותו בחינם לעיתונים, ותעשו בו מה שאתם רוצים, בלי לשאול אותו. ככה זה כשהנוסח בהסכם הוא: “למטרות שידור בערוצי רדיו אינטראקטיבי ו/או באתרי אינטרנט הקשורים בהם, או בכל מדיום קשור או דומה אחר”.
2. אין מניעה מצידכם לעשות אותו הדבר גם לכל שיר שהוא יוציא אי פעם, לכל הקלטה שהוא שיחרר רק במייספייס שלו, לכל חידוש או הקלטה מהופעה, דמו או הקלטה שלו במקלחת, גם אם הוא לא רוצה להוציא אותה לרדיו. ככה זה כשהנוסח בהסכם הוא “כל שימוש בכל השירים והיצירות שלי, מתוך הרפרטואר הנוכחי והעתידי”.
3. בשום מקום במסמך לא מפורט שמדובר בערוצי השידור של הכבלים. אם על זה אתם מדברים, תכתבו את זה בבירור. “חברת ביט אינטראקטיב” או “כל חברה הקשורה בה”, ככל הידוע לי, יכולה בעוד חודש להחליט שהיא מוכרת אוספי אינדי ולוקחת את כל הרווחים לעצמה, בלי לתת לאמן גרוש. שום דבר במסמך הזה לא מונע ממנה, ואם חתמתי על זה כאמן, אני מרשה לה לעשות את זה.

אז שוב – היוזמה של Bit באמת מבורכת ונשמח מאוד אם יעלה ערוץ אינדי ישראלי בערוצי המוזיקה של הכבלים הדיגיטליים, זה יהיה מגניב לגמרי וממש, ממש משמח. אבל לא אם זה בא על חשבון הזכויות המגיעות לאמנים. אז תיזהרו, אל תתפשרו על הזכויות שלכם כיוצרים ומוזיקאים, ועצתי היא לא לחתום על המסמך הזה לפני שמשנים אותו. אנא הודיעו לחבריכם המוזיקאים.

זה הכל לעת עתה. מחאות? רעיונות? תוספות? התפעלות מהסקסיות הרבה שטמונה בבעלי לייבל עצמאי? בתגובות, חבר'ה, בתגובות!

לפני כמה שבועות, אבי בא ושאל אותי למה אני צריך את כל עניין הלייבל הזה, "כסף אתה לא תעשה מזה" הוא אמר והסכמתי איתו. אני וגיא ידענו מראש שאנחנו לא כאן כדי לעשות כסף אלא כדי לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים – להוציא לאור מוסיקה שאנחנו מאמינים בה ולעזור לאומנים שאנחנו מעריכים בכדי שיוכלו להגיע לכמה שיותר אוזניים מלבד אלה שלנו, ואוליי בכך לתרום במשהו לתרבות שצומחת כאן במדינה, שעל-פי כל קנה מידה היסטורי נמצאת עדיין בשלבי ההקמה הראשונים שלה.

"אז למה אתה צריך את כל פסקת הפתיח הזו על כסף ותרבות?" תשאלו.
ובכן, מכיוון שהבלוג הזה נועד לתעד את שלבי הקמת הלייבל בפירוט ככל הניתן ומכיוון שחלפו כבר 3 חודשים תקניים מאז התחלנו להפיץ את הדיסק לחנויות – הגענו סוף סוף לשלב "הכסף הנכנס" (בניגוד לעד כה שאופיין בתסמונת "הכסף היוצא"). זו בהחלט סיבה טובה לאוורר את בקבוק הויסקי ולהרים כוסית עם גיאחה (טוב, אני אשתה לבד כי גיא הוא חנון שמתנזר מאלכוהול ) [גיא מבקש לתקן: הוא טיטוטאלר]. במהלך הימים האחרונים, הרמנו טלפון לחנויות אליהן אנו מפיצים ישירות וגם דיברנו עם דדי מ"היי פידליטי" (המפיץ), בדקנו אם חסרים עותקים, קיבלנו נתונים על כמות הדיסקים שנמכרו וסיכמנו על סכומי הצ'קים. סוף סוף נוכל להחזיר מעט מההשקעה על הדיסק – ואוליי אפילו שני קדר והיס רקורדס יוכלו לקבל כמה מעות בונוס על התנהגות טובה.

אך האם נבזבז את כל ההכנסות על אגף ההלבשה התחתונה במשביר? לא ולא, אנו נוציא אותם על הריליסים החדשים של היס! כן כן, בדיוק מה ששמעתם. ישנם שני ריליסים שונים שכרגע מתבשלים על האש, בעצם שלושה – אם לוקחים בחשבון את הדיסק שלי (אבל יקח עוד נצח עד שאסיים אותו…). אנו עדיין נשמור על מעטה הסודיות ונשתדל להתאפק שלא לפטפט על זה, גם לא מתוך שינה, עד שכל הקצוות ייסגרו ונרגיש שהגיע הזמן לספר – כי בסופו של דבר אנחנו לא ממהרים לשום מקום

פינת ההופעות הקרובות :
ביום שבת (24.2) יתקיים פסטיבל פ'ולקלה ב-שור 3 (רח' משה מאור – תל אביב), בין האמנים הנפלאים שיופיעו שם יהיה ניתן למצוא את דויד פרץ (מתי אתה בא לביקור בצפון חבוב?), ויזיטינג האוורס המעולים, נועם רותם, עמית ארז ועוד רשימה ארוכה ומשובחת של מיטב היוצרים העצמאיים בארץ – ביניהם גם, כמובן, שני קדר. אז תבואו!

תודה מיוחדת על התמונות ליעל מאירי, שהצליחה במהלך הטיול שלה לצרפת לתעד את מעלליה הנלוזים עם מדבקות היס – גיא ואני צחקנו עד דמעות. יעל, האם כבר אמרו לך היום שאת מלאך?