מי בא לחו"ל ב-2007?

היום בתפריט של מסעדת היס רקורדס:
1. הופעות
2. חו"ל
3. מייספייס
4. קינוח מזרחי עם הרבה שקדים או משהו כזה
מיד יתפנה אליכם מלצר.

1. הופעות

שני קדר יקירת לבנו הופיעה ביום שישי עם בנימין והילה וייס במיני-פסטיבל "אולטרה-סאונד" שהתקיים בשישבת האחרון בתיאטרון תמונע בת"א. הייתם שם? מה דעתכם על ההופעה?
בן שלו מ"הארץ" היה שם, ואחרי שביקר ללא רחם את שתי ההופעות הראשונות, יסמין אבן והדס דגול, כתב שתי פסקאות משמחות למדי על החבר'ה שלנו:

"גם בהופעה של שני קדר יש מה לשפר, אבל היא היתה הרבה יותר טובה מההופעות החלשות של אבן ודגול והצליחה להעביר את יופיו השביר של אלבום הבכורה של קדר, "Bloodlines", שיצא לאחרונה. ההישג העיקרי של ההופעה היה הצלחתם של קדר ושותפיה לעקוף את הבעיה העיקרית של האלבום – הנטייה שלו למונוטוניות יתר, הן בקולה של קדר והן בלחנים הבסיסיים שלה. ההופעה אמנם נפתחה בדימוי המדכא (והנפלא) שפותח את "Bloodlines" ("הכל נופל מהקירות של הבית הזה"), אבל היא היתה הרבה פחות קודרת והיתה בה דינמיות שאיזנה את האלמנט המונוטוני ונבעה במידה רבה מהנגינה המוחצנת, רבת-העוצמה, של הבסיסט בנימין אסתרליס.

השיר היחיד שאיכזב היה "Fire", שבגרסתו המוקלטת כולל מעבר מהמם מנגינה אטית ומתוחה להתפרצות דיסטורשן געשית, מעבר שקשור קשר הדוק לטקסט שקדר שרה. ההופעה לא ניסתה לשחזר את הרגע הנפלא הזה, וחבל. אבל הכישלון הנקודתי היה זניח לנוכח הביצועים הרגישים לשירים אחרים מהאלבום, בחירת הקאוורים האינטליגנטית (קטע של פי-ג'יי הארווי ו-"Heartbreak Hotel", בין השאר) והשירה המשוחררת יחסית של קדר. "לקחתי שלושה רגיעונים לפני ההופעה", התוודתה הזמרת הנרגשת, שכמעט לא הופיעה עד כה. לנוכח הצלחת ההופעה, היא יכולה להוריד את המינון לשניים בפעם הבאה."

מי שפספס, וגם מי שהיה שם ונהנה, מוזמן לתפוס את שני בהופעה נוספת בקרוב. נספר לכם עוד פרטים על זה כשזה יתקרב.

2. חו"ל

מי בא לחו"ל ב-2007?
שני קדר, אנחנו מקווים. לא בגופה, כנראה (למרות שאי אפשר להבטיח שהיא תישאר בגבולות הארץ כל השנה), אבל המוזיקה שלה מתכננת לחצות גבולות בקרוב.

מראש תכננו שני שלבים להפצה של Bloodlines: השלב הראשון הוא בארץ, שהעבודה עליו נרגעה מאוד לאחרונה, כי סיימנו את מסע היחצ"נות העיקרי של השקת האלבום, ובעצם נשאר לנו רק הפוסטר לחנויות, שעדיין בהכנה.

השלב השני, אותו אנחנו מכנים בעגה המקצועית "השלב השני", הוא הכניסה לחו"ל. הרעיון הוא להכין את הקרקע ביחצ"נות, לפני שאנחנו מתחילים לחפש בכלל דרך הפצה. קל יותר לבוא לחברת הפצה ולהראות לה מה כתבו על האלבום, מאשר לבוא בידיים ריקות. זה מן הסתם קשה אלף מונים מאשר בארץ. בארץ יש כל כך מעט אמנים, שכלי התקשורת אשכרה פונים אלינו, אפילו שאנחנו (ושני) לא מוּכרים לאף אחד. עורך של עיתון או אתר קורא במקום כלשהו שיוצא דיסק לשני קדר, והוא פונה אלינו כי הנה סוף סוף יש לו על מה לכתוב. עושים לנו חיים קלים!
אבל בחו"ל (ובעתיד גם בארץ, כשיהיו פה יותר ויותר אמנים) לא מספיק מייל אחד לרשימת תפוצה ענקית כדי שכולם יכתבו עליך. מה גם שיש אינספור מגזיני מוזיקה, אתרי מוזיקה ובלוגים, כמות שלא תתואר בכלל, וכמות מפחידה עוד יותר של אמנים קטנים שרוצים חשיפה. אז מה עושים בכל אוקיינוס המידע הזה, בין עשרות אלפי הדגים המוזיקליים האחרים, כדי שישימו אלינו לב בכלל?

קודם כל, מתחילים ברשת. היתרון הגדול הוא שברשת לא חייבים לשלוח עותק פיזי, כזה שעלה לנו כסף ויש לנו ממנו מספר מוגבל, כדי להעביר את המוזיקה. היתרון הנוסף הוא שבמקרה שלנו, אנחנו מצוידים בצייד-בלוגים מיומן שמכיר היטב את שטח בלוגי המוזיקה (אני, ויש לי כובע ציידים וכילה נגד יתושי אנופלס). רוב הבלוגרים מתורגלים היטב בקבצי mp3 ובסטרימינג, והכנו להם עמוד מיוחד עם הסטרימינג של כל האלבום.

הרעיון הבסיסי הוא די פשוט: להכין רשימה גדולה גדולה של בלוגים מעניינים שעוסקים במוזיקה, ולפנות אליהם במייל. הביצוע קצת יותר מסובך מזה.
קודם כל, צריך להחליט למי לפנות ומתי. יש לזה השפעה וצריך לדלג בין בלוגים קטנטים לבלוגים גדולים. כמובן שנשמח אם שניהם יכתבו עלינו, אבל לא כדאי לפנות לכולם בבת אחת וליצור אנטגוניזם מיידי. במעבדות היס רקורדס פיתחנו אלגוריתם חדשני ומורכב כדי לקבוע איך לפנות, לאיזה בלוגר ובאיזה תזמון. זה סודי אז אנחנו לא יכולים לגלות. זה בערך כמו האלגוריתם של גוגל.
הניסוח של המייל לא יהיה יחצ"ני ועסקני כי אנחנו פשוט לא אנשים כאלה. הוא יהיה ידידותי ואישי, בערך כמו שאני כותב פה בבלוג. כבלוגר בעצמי אני יודע שלא כיף לקבל מייל ממישהו לא מוכר ששולח אותך להקשיב לזמר כלשהו, ולהבין ישר שמדובר פה במייל פרסומי. כן כיף לקבל מייל ממישהו לא מוכר שמדבר אליך ישירות ואתה רואה שהוא לא סתם עשה קופי-פייסט, ומספר לך על אמן שאולי תאהב לפי מה שהוא קרא בבלוג שלך. הגישה שלנו היא לא "תשמעו, זה ממש ממש טוב! אתם חייבים לכתוב על זה!" אלא "ראיתי שכתבתם על זה ועל זה, אולי תאהבו גם את שני קדר. בואו פשוט תקשיבו ותחליטו בעצמכם. אם תאהבו, יהיה ממש כיף אם תכתבו על זה. אם לא, תודה שהאזנתם".
אנחנו מאמינים במוזיקה שלנו, אבל לא מתכוונים לאנוס אף אחד לכתוב עליה אם הוא לא אוהב אותה. אנחנו סומכים על האוזניים שלהם.

אם אתם מכירים בלוגים או אתרים שעוסקים במוזיקה, ושווה לדעתכם לפנות אליהם, ספרו לנו כאן בתגובות, או במייל!

מגזיני המוזיקה (ברשת ובדפוס) הם סיפור יותר מסובך ושם צריך לשלוח עותקים פיזיים מהדיסקים, ולכן כדאי לבחור בזהירות את המקורות אליהם פונים. בכל מקרה, יהיה כיף, ונעדכן אתכם פה לגבי התפתחויות, שאנחנו מקווים שאכן יהיו.

3. מייספייס

Support
Shany Kedar


on

4. קינוח מזרחי עם הרבה שקדים או משהו כזה
לא תתפסו אותנו משקרים.

נ.ב. כתבתם תגובה והיא לא התפרסמה? שלחו לנו מייל מיד וספרו לנו!