14 ימים בפרנקפורט
29 ספט'
אני וורקוהוליק.
זו לא עובדה שאני מוכן להודות בה בקלות.
אבל כשעמדתי שם, על גדות נהר המיין בפרנקפורט והתבוננתי בעלי הסתיו הראשונים שנפלו מעצי הערמונים בזמן שכלבה ג'ינג'ית היפראקטיבית היתה עסוקה במרדף אחר בועות סבון – שמעתי "נו?" מגיח מהצד האחורי של הראש ועימו אלף ואחד רעיונות מלאי השראה לפרוייקטים שהייתי רוצה לבצע.
באותו רגע הבנתי שהלכה לי החופשה קאפוט.
אז חזרתי.
כפי שגיא כתב כאן, בימים האחרונים דברים מתחילים לרוץ קדימה, זמן מעולה לשנס תחתונים ולהדביק את הקצב, אך ביינתיים, עד שאני מתאפס כאן על עצמי – הנה מתנה קטנה מחו"ל, סוג של יומן מסע מצולם קטן :
ששנה זו תהה שלווה ונטולת דאגות לכולנו כמו שהיו לי אותם שבועיים.
גמר חתימה טובה 
בנימין!
ברוך שובך:) איזה יופי שחזרת לחיק המשפחה!
היומן המצולם עושה חשק רציני לברוח רחוק.
המוסיקה ברקע יפה נורא.
אני שמחה שחזרת!
גמר חתימה טובה גם.
שלך, שרית
איזה יופי של דבר! תענוג אמיתי, והמוזיקה נפלאה יא בנימין.