אני וורקוהוליק.
זו לא עובדה שאני מוכן להודות בה בקלות.
אבל כשעמדתי שם, על גדות נהר המיין בפרנקפורט והתבוננתי בעלי הסתיו הראשונים שנפלו מעצי הערמונים בזמן שכלבה ג'ינג'ית היפראקטיבית היתה עסוקה במרדף אחר בועות סבון – שמעתי "נו?" מגיח מהצד האחורי של הראש ועימו אלף ואחד רעיונות מלאי השראה לפרוייקטים שהייתי רוצה לבצע.
באותו רגע הבנתי שהלכה לי החופשה קאפוט.
אז חזרתי.
כפי שגיא כתב כאן, בימים האחרונים דברים מתחילים לרוץ קדימה, זמן מעולה לשנס תחתונים ולהדביק את הקצב, אך ביינתיים, עד שאני מתאפס כאן על עצמי – הנה מתנה קטנה מחו"ל, סוג של יומן מסע מצולם קטן :

ששנה זו תהה שלווה ונטולת דאגות לכולנו כמו שהיו לי אותם שבועיים.

גמר חתימה טובה

א. בני חזר!!! כן כן, אחרי שבועיים שלמים של געגועים וכאבי לב, הגברבר שלנו חזר מטיול בברלין שמח וטוב לב, ונראה שהוא אפילו שמח לחזור לארץ הקויידש.

ב. סוף כל פאקינג סוף הצלחתי לתפוס את המפיץ. איכשהו, ביומיים האחרונים לפני שבני חזר, סוף סוף הצלחתי לעשות דברים שקשורים ללייבל. תפסתי את המפיץ והוא שלח מה שהוא צריך לשלוח, אפילו עורכת הדין חזרה אליי, מה שאומר שיהיה לנו חוזה חוקי (ומאוד מאוד מינימלי והוגן) עם איזמרלדה ושאר האמנים העתידיים.

ג. עיצוב העטיפה לאיזמרלדה גמור, ועכשיו בעצם נותר, אחרי שבני ואני נסדר בינינו כמה עניינים כספיים, להדפיס אותו!

ד. במקביל – ליצור קשרים עם כמה שיותר חנויות כדי שנוכל להפיץ אליהן ישירות. כמה שפחות נעביר דרך המפיץ, ככה ינגסו לנו פחות בעוגה, ויותר הכנסות יגיעו לאמן ואלינו.

ה. קצת נתקענו עם בניית האתר. זה מתסכל כי התכנון היה שהאתר יהיה גמור עד סוף אוקטובר, פחות או יותר במקביל להוצאת האלבום, ונוכל למכור גם דרכו. בינתיים נראה שהאלבום יצא הרבה לפני שהאתר יהיה גמור. אנחנו לא נחכה עוד עם האלבום רק בגלל האתר, אבל זה עדיין קצת מעצבן. בינתיים אנחנו מחפשים מישהו או מישהם שיעזרו לנו בבניית ועיצוב האתר שלנו. יש מתנדבים?

ו. שיט, אני אמור לעבור על רשימת הפרומושן עכשיו, ובמקום זה אני כותב פוסט בבלוג. ביי בינתיים, וגמר חתימה טובה!

בני טס אתמול בבוקר. ~סניף~ קיבלתי ממנו היום מייל, הוא מוסר שמזג האוויר בפרנקפורט נפלא וגם הבנות יפות. הוא עושה חיים, וטוב שכך!

בינתיים נשארתי פה עם רשימה ארוכה של דברים לעשות בעניין הלייבל. ליד שניים מהם כבר מסומן "וי", אבל מכיוון שמיום שלישי ועד יום ראשון הקרוב (לפחות!) אני בחופש, אשתדל להספיק כמה שיותר. בערך כמו הרשימה של ארל מ"קוראים לי ארל", רק טיפה פחות מצחיק (אבל עדיין כיף לגמרי).

היום התחלתי להתרגל לאט לאט לזהותי החדשה. כתובת מייל של guy@hissrecords.com כבר יש לי, אבל לפתוח שיחת טלפון ב"אהלן, מדבר גיא מהיס רקורדס" זה מוזר. זה להרגיש את הדברים קורים באמת, כאילו הלייבל שלנו כבר חי וקיים. אבל רק היום שלחתי לעורכת דין טיוטה של חוזה, ויש עוד דרך ארוכה…

אבל הלוגו שלנו קיים ומגניב, שני שכנעה אותי להחליף באתר לגירסה הבהירה. ודברים זזים, גאד דמט, דברים זזים! בקצב הזה, נוכל להוציא את איזמרלדה בנובמבר, כמתוכנן, אולי אפילו קצת קודם!

הכל קצת מתחיל להתבלבל לי.
ההתארגנות לקראת הטיסה הקרבה נמהלת בטלפונים למפיץ, הדפסת רישיון נהיגה בין-לאומי מתערבב עם השיחות לאדון ח' (אות בדויה) שעוזר לנו מאוד להבין מי נגד מי בכל מה שקשור בהדפסות דיסקים ותעשיית המוסיקה בכלל (תודה ח' !).
איכשהו, בין כל העיסוקים, אני גונב מעט זמן כדי לחזור למוסיקה שלי…
יש לי תיק ריק גדול בחדר שמחכה לבגדים חמים (באירופה כרגע המעלות צונחות) והוא תוקע בי מבט די אומלל, למעשה כשאני מחזיר לו מבט, המילה "מכורכם" צצה לי בראש.

המון מטלות, כפי שניתן לראות מימין, עדיין לא סיימנו.
אני מניח שחלקם הגדול יאלץ להמתין עד שאשוב וחלק יעבור בתקופה הזו לכתפיו החסונות של גיאחה.

למעשה, מה שאני מנסה לכתוב, הוא שזה הפוסט האחרון שלי, ביינתיים, עד שאשוב (אין לי מושג מתיי בדיוק, ייתכן שאני נוסע לשבועיים או לחודשיים – אתן ללב שלי או לכיס להחליט) – אלא אם כן יהיה משהו משמעותי לדווח מ"שם".
אני עדיין לא ממש קולט את העובדה שאהיה בתוך מטוס בעוד 48 שעות.

הגיע הזמן לתת קצת תשומת לב לתיק הגדול והמכורכם.

צ'או.

נ.ב. – מישהו רוצה משהו מהדיוטי פרי ?

אתמול שלשום היה יום טוב. בני ואני הלכנו לישון מסופקים מאוד. בבתים נפרדים ולא לאחר מגע מיני משותף. אבל מסופקים. כי ניסחנו עקרונות לחוזים (אחד עם השני, ועם האמנים שלנו), כי יש לנו ברקודים כפי שציין בני, כי יש לנו לוגו סוף סוף, וכי קנינו דומיין סופי ללייבל שלנו.

http://www.hissrecords.com

אפשר לראות שם את הלוגו. יש לנו לוגו!!! אח, אין כמו שני קדר בכל הנוגע לגרפיקה משובחת. בקרוב גם אעביר את הבלוג הזה לכתובת החדשה, והדומיין הנוכחי יישאר מיותם (למישהו כאן יש משהו לעשות עם הכתובת hissrecords.com? כי לנו כבר אין).

חוצמזה, הספקתי לדבר עם רואה החשבון שלי (כן, יש לי אחד כזה – איזה מוזר!) והוא הסביר לנו את האופציות הכלכליות העומדות לפנינו כשותפים (לשלם מיסים). ובני הולך לדבר עם איש-לייבל מנוסה שייתן לנו כמה עצות ואזהרות. ימים טובים!