אם אין לך זמן לכתוב, איך אתה כותב?
30 אוג'
אני כותב כדי לספר שלפעמים אין זמן לעבוד על הלייבל.
שאיכשהו השבוע הזה פרץ לחיי וסחף אותי כמו מערבולת ימית ואני טרוד וטרוף בבלילה גדולה של עבודה לחוצה, דדליינים, ואני צריך להספיק הכל לפני חמישי אחה"צ, אז אסע לת"א לראות את הטוויילייט סינגרז.
אז אני לא מוצא זמן להתעסק בלייבל. זה מעצבן אותי, וזה מלחיץ אותי עוד יותר, אבל זה המצב. בנימין הסקסי הרגיע אותי בקולו הערב והחלטנו שנדחה כמה דברים לשבוע הבא, אבל עכשיו שני בלחץ של זמן ורוצה שכבר ניתן לה רפרנסים לעבודה על הלוגו… המצב נהיה לחוץ.
אנחנו נסתדר, נכון?


כמובן שבטח!
ואני אומרת את זה בבטחון מלא של מי שמכירה חצי מכם טוב ואת החצי השני (והסקסי לא פחות! לא פחות, בני!) מסיפורים.
אבל כן, בטח שתסתדרו. מקסימום ייקח קצת יותר זמן ממה שחשבתם. אבל תסתדרו.
אני רוצה 3 עותקים בכתב יד וחתימה אביטל !
)
(לצרכי ניקוי מס כמובן
כן, אני יודעת, זה פוסט מספטמבר 2006, אבל רק עכשיו הגעתי, אז אני מגיבה כאילו טרי (-:
המממ..
בתור יושבת בחשכת בית המוסיקה בהופעות משובחות/הזויות/מרוננות לב/all the above,
תשומת הלב שלי חצויה ת מ י ד בין האמן/ית הנרגש/ת לבין האור בעיניים של בנימין.
~אייקון של הסמקה~
היי נחבאת-אל-הכלים !
בפעם הבאה שאת רואה אותי מול קונסולת "בית המוסיקה" – את מוזמנת לבוא ולהגיד שלום.
אני לא נושך.
טוב, לפחות לא חזק מידי..