כוכבים ללא לילה
24 אוג'
איך הימים האלה חולפים מהר.
הספקתי למקסס שני שירים (אחד של קוביאשי פורצלן ואחד של אומנית פולארוייד05), אין ספור טלפונים, מיילים והנה שלוש בלילה נחת כמו כלום. אני מניח שיש לי נטייה קמיקאזית להניח על עצמי יותר מידי פרוייקטים.
משהו התקדם היום, חדשות טובות.
כמו שגיאחה כתב יפה כאן , אנחנו קצת במירוץ נגד השעון.
כבר הרבה זמן תכננתי את הנסיעה הזו לגרמניה, לתפוס את המרחק ולתת לרגליים שלי לפסוע על מדרכות אירופאיות כשאור שונה, חיוור יותר, פחות קשה מאיר את העולם שסביבי.
אני יודע שאם לא אקח את ההפסקה הזו כעת, היא תתמסמס לי בין האצבעות ואני זקוק לה כמו אוויר לנשימה.
מהצד השני, לנסוע עכשיו כשיש כל כך הרבה מה לעשות, נראה קצת מטופש.
אני מקווה שבימים הקרובים נצליח לארגן פחות או יותר את הדברים החשובים, כך שגיאחה לא יוותר לבד מול המעמסה,
ההחלטות המהותיות צריכות להתקבל עכשיו – ואם זה כולל לרבוץ עוד כמה שעות בגינת הבית של אדון חג'ג', להרביץ כמה כוסות קפה, שלא להזכיר גם את העוגות שהבחור מנפק (אוליי בסוף נקים מאפייה עם הופעות ? הא גיא?) – זה בכלל לא נשמע רע.
הלילה הולך ומתקצר לי.
אוקיי – למיטה, שינה קצרה של חמש שעות ואז טלפונים וסידורים.
לילה טוב.
מסתבר שבסוף בני בכלל לא ישן
וורקהוליק, הבני הזה!
מאפיה עם הופעות – זה השלב הבא!
הכי טוב – כמו שיש קפה ומאפה בתחנת דלק. אתם יכולים להפיץ דיסק ומאפה, הופעה ומאפה, ומאפה
ariel kleiner