אני כותב כדי לספר שלפעמים אין זמן לעבוד על הלייבל.
שאיכשהו השבוע הזה פרץ לחיי וסחף אותי כמו מערבולת ימית ואני טרוד וטרוף בבלילה גדולה של עבודה לחוצה, דדליינים, ואני צריך להספיק הכל לפני חמישי אחה"צ, אז אסע לת"א לראות את הטוויילייט סינגרז.
אז אני לא מוצא זמן להתעסק בלייבל. זה מעצבן אותי, וזה מלחיץ אותי עוד יותר, אבל זה המצב. בנימין הסקסי הרגיע אותי בקולו הערב והחלטנו שנדחה כמה דברים לשבוע הבא, אבל עכשיו שני בלחץ של זמן ורוצה שכבר ניתן לה רפרנסים לעבודה על הלוגו… המצב נהיה לחוץ.
אנחנו נסתדר, נכון?

אוקיי, אז יצרנו קשר עם שתי חברות הפצה.
האחת גדולה יותר, מאורגנת ולוקחת פחות אחוזים יחסית מנתח כל דיסק.
השנייה – קטנה, אישית, אך עם זאת – קצת מרגישה לי מבולגנת יותר (אני עדיין מחכה מיום חמישי בלילה למייל עם חוזה ההפצה שלהן).
הבעיה טמונה בכך שהחברה הגדולה לא מוכנה לעבוד איתנו בקביעות, כל דיסק שיראה אור יבחן ויישקל היטב על ידם לפני כל החלטה.
החברה הקטנה לעומת זאת, מוכנה להפיץ הכל.

אני מקווה שבסופו של דבר אני וגיא נצליח לעקוף ולצמצם את מספר הידיים בהן דיסק צריך לעבור עד שהוא מגיע למכירה בחנויות. חשוב שנוכל ליצור את התשתית הנכונה, שלא נפסיד כסף ושמחיר הדיסק יהיה שפוי (מחירים של 80-70-60 ש"ח לדיסק בודד הם מחירים מטורפים לדעתי).
מפתה אותי לפעמים הרעיון לשכור רכב גדול, להעמיד אותו בפינת רחוב הומה ולמכור ממנו דיסקים – לעבור כך עיר עיר עד גמר המלאי.
זו שיטה די מקובלת ללייבלים עצמאיים ואומנים קטנים באירופה וארה"ב.

מישהו מוכן להצטרף למסע ?

איך הימים האלה חולפים מהר.
הספקתי למקסס שני שירים (אחד של קוביאשי פורצלן ואחד של אומנית פולארוייד05), אין ספור טלפונים, מיילים והנה שלוש בלילה נחת כמו כלום. אני מניח שיש לי נטייה קמיקאזית להניח על עצמי יותר מידי פרוייקטים.
משהו התקדם היום, חדשות טובות.
כמו שגיאחה כתב יפה כאן , אנחנו קצת במירוץ נגד השעון.
כבר הרבה זמן תכננתי את הנסיעה הזו לגרמניה, לתפוס את המרחק ולתת לרגליים שלי לפסוע על מדרכות אירופאיות כשאור שונה, חיוור יותר, פחות קשה מאיר את העולם שסביבי.
אני יודע שאם לא אקח את ההפסקה הזו כעת, היא תתמסמס לי בין האצבעות ואני זקוק לה כמו אוויר לנשימה.
מהצד השני, לנסוע עכשיו כשיש כל כך הרבה מה לעשות, נראה קצת מטופש.
אני מקווה שבימים הקרובים נצליח לארגן פחות או יותר את הדברים החשובים, כך שגיאחה לא יוותר לבד מול המעמסה,
ההחלטות המהותיות צריכות להתקבל עכשיו – ואם זה כולל לרבוץ עוד כמה שעות בגינת הבית של אדון חג'ג', להרביץ כמה כוסות קפה, שלא להזכיר גם את העוגות שהבחור מנפק (אוליי בסוף נקים מאפייה עם הופעות ? הא גיא?) – זה בכלל לא נשמע רע.

הלילה הולך ומתקצר לי.
אוקיי – למיטה, שינה קצרה של חמש שעות ואז טלפונים וסידורים.

לילה טוב.

שתיים וחצי בלילה. אני בכלל אמור לעבוד, אבל הנה אני כותב פה.
לא מזמן קיבלתי מבנימין טלפון. שמתי לב שהתחלתי לקרוא לו פתאום בנימין, למרות שאני תמיד קורא לו בני. היו לו חדשות טובות לגבי הלייבל, אבל הוא גם הזכיר לי שהוא קנה כרטיסים, ובאמצע ספטמבר הוא טס לברלין. או לשבועיים, או לחודש וחצי.

אני חושש, מודה. מילא אם הלייבל כבר היה אפ אנד ראנינג, אז בקטנה. הייתי מטפל בשוטף. אבל ברגע קריטי של ההקמה, להסתדר לבד במשך שבועיים עד חודש וחצי… מפחיד. במיוחד כשיש לנו דד-ליין – החלטנו שבנובמבר, אם לא באוקטובר, אנחנו מוציאים את אלבום הבכורה של הלייבל, של איזמרלדה (שם בדוי לחלוטין!), זמרת שעדיין לא נחשוף את שמה ברבים. בינתיים נקרא לה איזמרלדה. נראה לי שהיא תשמח, דווקא.

אבל יש גם חדשות טובות בינתיים. בני ואני החלטנו על כיוון כלשהו לעיצוב של הלוגו והאתר העתידי. ויש גם את החדשות הטובות מהפסקה הראשונה (שאני לא יכול לספר. בכל זאת, נשמור כמה קלפים לעצמנו).

אז את היום הזה, מבחינת הלייבל, אני סוגר ברגשות מעורבים. סיפוק-מה, אבל גם חשש-מה.

[דרך אגב, מסיבות עיצוביות החלטנו לשים רק פוסט אחד בכל עמוד, אבל יש פוסט של בני מקודם, ועוד כמה ישנים יותר. יש בבאר הימני רשימה שלהם, וגם פה למטה אפשר לעבור עמוד]

זהו, עכשיו כשהיציאה שלי מהלייבל של "בית המוסיקה" היא רשמית – הגיע הזמן להמשיך הלאה.
לפתוח לייבל הוא קצת כמו לפצוח במערכת יחסים רצינית חדשה, אתה בוחן את הרעיון, הופך ומגלגל בו אם הוא מוצא חן בעינייך, האם אתה באמת מוכן להיות מחוייב לתקופה ארוכה והכי חשוב – האם אתה מאוהב.
כשסיפרתי לגיא על "הפרידה" שלי מבית המוסיקה, על כך שאני עובד על דיסק (כפול) חדש ואין לי איפה להוציא אותו לאור – אני בטוח שהוא צחק כשהציע שנקים לייבל חדש ביחד, אני לא זוכר איך בדיוק, אבל ההערה המצחיקה הזו נהפכה לשיחה רצינית.
כל זה התרחש כשברקע סירנות ובומים נשמעו משני צידי שפורפרת הטלפון.
מוזר לפעמים איך דברים מתגלגלים.

עוד יותר מוזר להבין שאתה מאוהב.