אנחנו אוהבים את מוזיקה נטו, ולא רק כי הם אוהבים אותנו בחזרה. זו חנות המוזיקה הישראלית המקוונת הכי טובה, ואחת מחנויות המוזיקה הכי טובות בארץ בכלל. יש להם טעם טוב, והכי חשוב – הם מונעים מאהבה אמיתית למוזיקה ולדיסקים, ולא רק מאהבה אמיתית לסגור את החודש (גם זה חשוב).
לקראת ראש השנה המתקרב בצעדי ענק ומגיע השנה מוקדם, בחרו במוזיקה נטו את עשרת אלבומי השנה הישראליים שלהם, ומה שמחנו לגלות שגם אנחנו נכללים בבחירות שלהם! כן כן, "מוזיקה למזמוזים" של ישי קיצ'לס דורג גבוה יותר מאסף אבידן, צח דרורי, הדג נחש, אפרת גוש, אונילי, פוליקר, ברוזה, קיצו ומעולים אחרים.
ואלה בחירותיהם של אנשי מוזיקה נטו, לפי הסדר בו פורסמו:
קרולינה – מה אעשה עכשיו?
רוקפור – העולם המופלא
דניאלה ספקטור – דניאלה ספקטור
רוני אלטר – כיס אוויר
אורן ברזילי – Sorrow demons joy blizzards
יעל קראוס – Boutique
גבע אלון – Get closer
ישי קיצ'לס – מוזיקה למזמוזים
ארז לב ארי – ארגמן
טל כהן-שלו – Heartaches and ashes
את הרשימה המלאה, יחד עם רשימת האלבומים שכמעט נכנסו אליה, תוכלו לקרוא וכמובן גם לרכוש באתר של מוזיקה נטו. כבוד ואהבה גם לחברנו טל כהן-שלו, שנכלל בצדק רב ברשימה הזו עם אלבום הבכורה המעולה שלו, שאפשר לשמוע ממש כאן:
סדרת אוספי פולארויד של אתר "השרת העיוור" קרובה מאוד לליבם של מנהלי היס רקרודס.
לא רק שמדובר בתיעוד מרתק של האינדי הישראלי על נגזרותיו וסגנונותיו אלא גם גיאחה הוא ההוגה המקורי של הפרוייקט ואני זכיתי להצטרף אליו בעריכה ובהפקה. כעת, לאחר הפסקה של 4 שנים, מנהלי "השרת העיוור" הנוכחיים העלו באוב את הפרוייקט ולאחר ליקוט זהיר של שירים הם הוציאו לאור ממש עכשיו את אוסף "פולארויד5"!
בין היתר תוכלו למצוא שם את אורי דרור הנהדר (כאן תוכלו להאזין לאלבום הבכורה המצויין שלו וגם להוריד אותו תמורת סכום סמלי!), טל אורן האדירה (רגע לפני שהיא מוציאה אי.פי בכורה שהופק ע"י דויד פרץ), Saccadic Eye Motion המעולה, רותם אור, עינב ג'קסון כהן, לורנה בי ועוד רבים אחרים שביניהם גם אני. לאוסף תרמתי שיר חדש לגמרי שהוקלט בפרץ מהיר של השראה ועדיין לא ברור לי אם הוא ייקח חלק באלבום החדש (עליו אני עובד… הממממ… לנצח?). אז במקום להשחית מילים ולמזמז מקלדות לשווא – שימו על השיר החדש אוזן או הורידו אותו למחשב/נגן:
[הקטע הבא לקוח מתוך רשימת התפוצה החודשית של דויד, ד"ש מב"ש. אם אתם רוצים לקבל אותה למייל שלכם מדי חודש - וכדאי לכם! - פשוט שלחו מייל לכאן]
לא בדקתי את נתוני השירות המטראולוגי, אבל חודש יוני 1999 זכור לי כחודש חם במיוחד. אולי זה בגלל שאת רובו ביליתי במכונית החבוטה וחסרת המזגן של אלעד שופן, שותפי ללהקת בלובנד, עמוק באמצע הדרך בין תל אביב לבאר שבע, נוסעים הלוך ושוב אל העיר הגדולה בכדי להשלים את הפרטים האחרונים הנוגעים להוצאתו של האלבום הראשון שלנו, בלובנד.
קרה המקרה ובאותו חודש ממש בא לאויר העולם שירות מוזר ומשונה שנקרא "נפסטר". חמש דקות אחרי שהפעלתי את התוכנה וחמישה ימים לאחר מכן כשסיימתי להוריד שירים שעליהם קראתי ואותם חיפשתי במשך שנים (ספיציפית זה היה הבוטלג המגה-נדיר של אלטון ג'ון לפני הפרסום הגדול שלו. תקליט שיצא רק לחברות מולו"ת ובו אלטון בצע ארבעה שירים של ניק דרייק, איך קרה שאלטון ג'ון הקליט את ארבעת השירים האלו זה סיפור מרתק כשלעצמו רק אני לא בטוח שהוא מרתק אחרים לכן לא ארחיב.:) הבנתי שלושה דברים.
א – זה הסוף של חברות תקליטים, חנויות דיסקים, ובאופן כללי תעשיית המוזיקה כפי שהיתה עד אז
ב – המושג "נדיר" הפך לנדיר
וג – בעתיד כל המוזיקה תהיה מרושתת.
בחיינו.
מיד לכשיצא האלבום של בלובנד שיתפתי אותו ברשתות השיתוף של אותה תקופה, הנפסטר ולאחריו הסולסיק, הדבר הוליך לכמה שיחות הזויות ומשעשות להפליא עם אנשים שהורידו ממני את בלובנד אך החלו לגמגם ולהתנצל כשגילו שאינני איזה מעריץ של הלהקה המשתף קטעים שלה, אלא חלק ממנה. "אה, אני מבטיח שאקנה את הדיסק כשיצא לי, אני צעיר מדי ואין לי כסף לקנות את הדיסק שלך, אוי, אני ממש מצטער חשבתי שאתם "בלוזבנד" ומיד מחקתי את הדיסק מהמחשב", וכמובן השאלה שתמיד עלתה – "רגע אם אתה בלהקה, למה אתה משתף את המוזיקה שלך בכלל?
למרות שיש אנשים שבטוחים אחרת (נאמר רואה החשבון ומנהל הבנק שלי) אני מאוד אוהב להרוויח כסף מהמוזיקה שלי, למעשה, למרות שלכסף אין ריח, אני יכול להבטיח לכם שלכל שקל שהרווחתי עבור המוזיקה שלי יש טעם מתוק מכל שקל אחר.
ואגב זו ברכה שקללה בצידה, אין כסף שאני מתקשה יותר לבזבז יותר מאשר כסף שמגיע אלי מתמלוגים או מכירת דיסקים, אבל זה כבר עניין אחר.
אני לא קפיטליסט באופיי; אבל כשמישהו משלם לי עבור היצירה שלי זה ממלא אותי בשמחת עניים העשירים בחלקם, שמחה מוצדקת ומוסרית, שמחה שמלווה בהכרה הזו שמישהו אי שם, שאולי אני בכלל לא מכיר, התרגש/התלהב/העריך עד שהוא יעשה את הדבר המוזר הזה וייתן למישהו כסף על מה שקיבל בחינם. מישהו ששלח לי פעם צ'ק הביתה, צירף לצ'ק ההוא הודעה אישית, "אני לא משלם לך עבור המוזיקה שלך, אלא בעבור הדברים שהיא עשתה לי…"
למרות שהצ'ק היה גדול בהרבה ממחירו הרשמי של הדיסק באותה תקופה, ההודעה ההיא שימחה אותי יותר מהצ'ק עצמו.
עכשיו, למה אני מספר לך על כל העניינים האלו? אל דאגה, אינני בא לבקש מכם כלום, אלא רק לשתף אתכם בחויה המוזרה הזו של קבלת כסף עבור היצירה שלך. כשאני חושב על זה, זה נס קטן שאתה יוצר משהו גם בלי שאף אחד ישלם לך עליו, נותן אותו בחינם ובכל זאת מישהו רוצה לשלם עליו כסף. ובעיקר כדי לספר שאחרי הרבה שנים, סוף סוף יש מקום לא בתוכי שבו נמצאת כל המוזיקה שלי. הודות לעשייתה של חברתי לחיים והמנהלת הבלתי נלאית שלי – ענת, סוף סוף ניתן לשמוע את כל המוזיקה (כמעט, יש עוד דברים שיתווספו לשם) שהוצאתי עד היום במקום אחד ובחינם. ואם אתם רוצים גם ניתן לשלם שם עבור המוזיקה, אבל שוב, אני חוזר ומדגיש, זו לא המטרה של המייל הזה. המטרה היא לשתף ליידע ולספר. אז הנה הלינק לדף שלי בבנדקמפ, ואני מקווה שעד סוף הקיץ יעלו לשם עוד כמה דברים ישנים וחדשים ואני אמשיך לעדכן בד"שים מבשי"ים וכולי, בנתיים אזכיר שביום רביעי הקרוב אני מופיע בפסטיבל סמילנסקי בבאר שבע עם הלהקה (דודו חמד, גיל נמט ונדב אזולאי). הרבה זמן לא ניגנו ביחד וזה בדרך כלל מתכון או לאסון או להופעה חד פעמית, ולרוב שניהם בו זמנית.
בכל מקרה שווה לבדוק את העניין וזה בחינם אז אם אתם בסביבה ראו עצמכים מוזמנים לזרוק עלינו מזומנים (אוקי זו בדיחה
שיהיה יום קר יותר וטוב יותר נעים יותר , וצום ואבל משמעותיים למתאבלים ולצמים בתשעה באב.
ביי בנתיים
דויד
[הקטע הבא לקוח מתוך רשימת התפוצה החודשית של דויד, ד"ש מב"ש. אם אתם רוצים לקבל אותה למייל שלכם מדי חודש - וכדאי לכם! - פשוט שלחו מייל לכאן]
רק רצינו לעדכן ש"מוזיקה למזמוזים" של ישי קיצ'לס, שזה הדבר שמעסיק אותנו יותר מכל בזמן האחרון, הופץ ונמצא ברגע זה ממש בחנויות ארצנו הגדולה, היפה והצודקת. אם לא בא לכם לקום מהכורסה אתם יכולים לקטוף לכם עותק במוזיקהנטו או, אם אתם כבר מתעצלים ומזמינים מהרשת, פשוט מהחנות שלנו כאן (ואז לא תשלמו משכורות של מנהלי חנויות ושל העובדים שלהן, אלא תשלמו ישר לאמן).
חשוב אף יותר: אם נכנסתם לחנות, דרשתם את העותק של "מוזיקה למזמוזים" המגיע לכם על פי חוק ונעניתם ב"אה… אני חושב שאין לנו את זה", דווחו לנו מיד! ואנחנו נצא מהבית, ניסע מהר למשרד של המפיץ שלנו ברחוב פינסקר בתל אביב, ונרביץ לו על הראש עם נבוט. רק ככה הוא מבין.
היס רקורדס הוא לייבל עצמאי קטן בניהול בנימין (מורפלקסיס) אסתרליס, וגיא (גיאחה) חג'ג'. אנחנו לא פה כדי לעשות כסף, וסביר להניח שגם לא נעשה. אנחנו מאמינים במוזיקה העצמאית בארץ וזה כיף לנו. אנחנו מאמינים בקשר אישי עם האמנים ועם המאזינים, לכן אנחנו משתדלים להיות הוגנים ופתוחים ככל האפשר. לכן גם פתחנו את הבלוג הזה. דברו איתנו, אנחנו גם מקשיבים, לא רק מדברים בעצמנו. עוד...
תגובות אחרונות